משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות מעשה הקרבנות

הלכות מעשה הקרבנות פרק ז

א  מצות עשה לעשות החטאות, כמצותן האמורה בתורה.  וכיצד מעשה חטאת הנאכלת:  שוחט ונותן הדם, כמו שביארנו.  ומפשיטה, ומפריש האימורין, ומולחן, וזורקן על גבי האישים; ואם רצה ליתן את האימורין בכלי כשמוליכן למזבח, נותן.  ושאר בשרה, נאכל לזכרי כהונה.

ב  וכיצד מעשה חטאות הנשרפות:  שוחט וזורק הדם שלהם, כמו שביארנו; ואחר כך קורען, ומוציא האימורין, ונותן אותן בכלי, ומולחן, וזורקן על גבי האישים.  ומוציא שאריתן חוץ לעיר, ומנתחין אותן שם כנתחי העולה בעורן; ושורפין אותן שם, בבית הדשן.

ג  שלושה מקומות לשריפה--אחד, בתוך העזרה; ובו שורפין פסולי המוקדשין, ואימורי קודשים קלים שנפסלו, ופרים ושעירים של חטאות הנשרפות אם אירע בהם פסול, בין לפני זריקה בין לאחר זריקה--כגון שנטמאו, או שיצאו חוץ לעזרה עד שלא הגיע זמנן לצאת, או שלן הבשר, או לנו האימורין שלהן.

ד  והמקום השני--בהר הבית, ושמו בירה; ובו שורפין חטאות הנשרפות אם אירע בהן פסול, אחר שיצאו מן העזרה.

ה  והמקום השלישי--חוץ לירושלים, והוא הנקרא בית הדשן; ושם שורפין חטאות הנשרפות, בזמן שהן נשרפות כמצותן.  [ה] ושריפת כל הנשרפין--כשרה בזר, ובלילה.  וכל הנשרפין חוץ לעזרה--כל העצים כשרין לשריפתן, אפילו בקש ובגבבה:  שנאמר "על עצים, באש" (ויקרא ד,יב), אש מכל מקום; ולמה נאמר עצים, להוציא את הסיד ואת הרמץ.

ו  חטאת העוף כיצד הייתה נעשית:  מולק אותה בקרן דרומית מערבית, כמו שביארנו; ויורד בציפורנו עד שיחתוך הסימנין, או רובו של אחד מהן.  ואינו מבדיל הראש מן הגוף; ואם הבדיל--פסל ולוקה, שנאמר "ומלק את ראשו ממול עורפו, ולא יבדיל" (ויקרא ה,ח).

ז  ומזה מדמה על קיר המזבח, למטה מאמצעו; ושיירי הדם--מתמצים על היסוד, שנאמר "והנשאר בדם, יימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה,ט):  מכלל שהנתינה על קיר, שהשיירין שלו מתמצין אל היסוד; וזה הוא קיר התחתון.  [ז] ומיצוי דם חטאת העוף, מעכב.  ואין למזבח בה, אלא דמה; והשאר--נאכל לזכרי כהונה, כבשר חטאת הבהמה.

ח  כיצד אוחז חטאת העוף בשעת מליקה:  אוחז שתי רגליה בין שתי אצבעותיו, ושני גפיה בין שתי אצבעותיו; ומותח צווארה אל רוחב שתי אצבעותיו, ומולק.  וזו מעבודות קשות שבמקדש.  ואם שינה, ואחז מכל מקום--כשרה.  [ט] וכל מקום מן המזבח, כשר למליקתה--ובלבד שיזה דמה, למטה מאמצע המזבח; ואם הזה בכל מקום, כשרה--והוא שייתן למטה, מעט מדם הנפש.

ט  [י] שלושה דברים הייתה קרן דרומית מערבית משמשת למעלה, ושלושה למטה:  מלמטה--חטאת העוף, והגשת המנחות, ושיירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכין עליה.

י  והשלושה שמלמעלה--ניסוך המים שמנסכין בחג, וניסוך היין של נסכים, ועולת העוף:  בזמן שהיא רבה ואין קרן דרומית מזרחית מכילה אותה--נפנין לקרן דרומית מערבית, ועושין אותה שם.

יא  כל העולין למזבח--עולין דרך ימין, ומקיפין, ויורדין דרך שמאל:  חוץ מן העולה לאחד משלושה דברים אלו שלמעלה בקרן זו, שהן עולין ונפנין על השמאל לקרן, ועושין מלאכתן, וחוזרין לעקב.

יב  ומפני מה נפנין לשמאל:  כדי שיפגעו בקרן מערבית דרומית תחילה; שאם נפנין על ימין, ומקיפין את כל המזבח עד שיגיעו לקרן דרומית מערבית--שמא יתעשן המים והיין, או שמא ימות העוף בעשן המזבח.

יג  [יב] לפיכך המנסך מים או יין--כשהוא מקיף את המזבח, לא יהיה בידו כלום; ומתחיל ומקיף מקרן דרומית מזרחית למזרחית צפונית, לצפונית מערבית, למערבית דרומית, ולא יהיה בידו כלום.  וכשמגיע למערבית דרומית, נותנין לו המים או היין בידו, ומנסך שם; ואם לא הקיף--עולה ופונה על שמאלו, ועושה מלאכתו ויורד.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך