| |
תנ"ך  תורה ויקרא
ויקרא פרק ד
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר--נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה, מֵאַחַת מֵהֵנָּה.
ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם: וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן-בָּקָר תָּמִים, לַיהוָה--לְחַטָּאת.
ד וְהֵבִיא אֶת-הַפָּר, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד--לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמַךְ אֶת-יָדוֹ עַל-רֹאשׁ הַפָּר, וְשָׁחַט אֶת-הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה.
ה וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר; וְהֵבִיא אֹתוֹ, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד.
ו וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת-אֶצְבָּעוֹ, בַּדָּם; וְהִזָּה מִן-הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֶת-פְּנֵי, פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.
ז וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן-הַדָּם עַל-קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל-דַּם הַפָּר, יִשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.
ח וְאֶת-כָּל-חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת, יָרִים מִמֶּנּוּ--אֶת-הַחֵלֶב, הַמְכַסֶּה עַל-הַקֶּרֶב, וְאֵת כָּל-הַחֵלֶב, אֲשֶׁר עַל-הַקֶּרֶב.
ט וְאֵת, שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְאֶת-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן, אֲשֶׁר עַל-הַכְּסָלִים; וְאֶת-הַיֹּתֶרֶת, עַל-הַכָּבֵד, עַל-הַכְּלָיוֹת, יְסִירֶנָּה.
י כַּאֲשֶׁר יוּרַם, מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְהִקְטִירָם, הַכֹּהֵן, עַל, מִזְבַּח הָעֹלָה.
יא וְאֶת-עוֹר הַפָּר וְאֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ, עַל-רֹאשׁוֹ וְעַל-כְּרָעָיו; וְקִרְבּוֹ, וּפִרְשׁוֹ.
יב וְהוֹצִיא אֶת-כָּל-הַפָּר אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל-מָקוֹם טָהוֹר, אֶל-שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל-עֵצִים, בָּאֵשׁ; עַל-שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, יִשָּׂרֵף. {פ}
יג וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל-מִצְוֹת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁמוּ.
יד וְנוֹדְעָה, הַחַטָּאת, אֲשֶׁר חָטְאוּ, עָלֶיהָ--וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן-בָּקָר, לְחַטָּאת, וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד.
טו וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-רֹאשׁ הַפָּר--לִפְנֵי יְהוָה; וְשָׁחַט אֶת-הַפָּר, לִפְנֵי יְהוָה.
טז וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר, אֶל-אֹהֶל, מוֹעֵד.
יז וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ, מִן-הַדָּם; וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֵת, פְּנֵי הַפָּרֹכֶת.
יח וּמִן-הַדָּם יִתֵּן עַל-קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל-הַדָּם, יִשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.
יט וְאֵת כָּל-חֶלְבּוֹ, יָרִים מִמֶּנּוּ; וְהִקְטִיר, הַמִּזְבֵּחָה.
כ וְעָשָׂה לַפָּר--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כֵּן יַעֲשֶׂה-לּוֹ; וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לָהֶם.
כא וְהוֹצִיא אֶת-הַפָּר, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׂרַף אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן: חַטַּאת הַקָּהָל, הוּא. {פ}
כב אֲשֶׁר נָשִׂיא, יֶחֱטָא; וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה, בִּשְׁגָגָה--וְאָשֵׁם.
כג אוֹ-הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ--וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים, זָכָר תָּמִים.
כד וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל-רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יִשְׁחַט אֶת-הָעֹלָה, לִפְנֵי יְהוָה; חַטָּאת, הוּא.
כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל-קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת-דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ, אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה.
כו וְאֶת-כָּל-חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ, וְנִסְלַח לוֹ. {פ}
כז וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ: בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם.
כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא--וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל-חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא.
כט וְסָמַךְ, אֶת-יָדוֹ, עַל, רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט, אֶת-הַחַטָּאת, בִּמְקוֹם, הָעֹלָה.
ל וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל-קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת-כָּל-דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.
לא וְאֶת-כָּל-חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה, לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לוֹ. {פ}
לב וְאִם-כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ, לְחַטָּאת--נְקֵבָה תְמִימָה, יְבִיאֶנָּה.
לג וְסָמַךְ, אֶת-יָדוֹ, עַל, רֹאשׁ הַחַטָּאת; וְשָׁחַט אֹתָהּ, לְחַטָּאת, בִּמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת-הָעֹלָה.
לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, בְּאֶצְבָּעוֹ, וְנָתַן, עַל-קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה; וְאֶת-כָּל-דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.
לה וְאֶת-כָּל-חֶלְבָּהּ יָסִיר, כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב-הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה, עַל אִשֵּׁי יְהוָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל-חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא, וְנִסְלַח לוֹ. {פ}
|
|
