זכריה ה

א וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה.  ב וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה.  ג וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ  כִּי כָל-הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה וְכָל-הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה.  ד הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל-בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל-בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת-עֵצָיו וְאֶת-אֲבָנָיו.  ה וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת.  ו וָאֹמַר מַה-הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל-הָאָרֶץ.  ז וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה.  ח וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל-תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל-פִּיהָ.  {ס} ט וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת-הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם.  י וָאֹמַר אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי  אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת-הָאֵיפָה.  יא וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת-לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל-מְכֻנָתָהּ.  {ס}