יחזקאל טו

א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.  ב בֶּן-אָדָם מַה-יִּהְיֶה עֵץ-הַגֶּפֶן מִכָּל-עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר.  ג הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם-יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל-כֶּלִי.  ד הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה  אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה.  ה הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה  אַף כִּי-אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה.  {ס} ו לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כַּאֲשֶׁר עֵץ-הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר-נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.  ז וְנָתַתִּי אֶת-פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה בְּשׂוּמִי אֶת-פָּנַי בָּהֶם.  ח וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ שְׁמָמָה יַעַן מָעֲלוּ מַעַל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.  {פ}