יחזקאל ד

א וְאַתָּה בֶן-אָדָם קַח-לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת-יְרוּשָׁלִָם.  ב וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת וְשִׂים-עָלֶיהָ כָּרִים סָבִיב.  ג וְאַתָּה קַח-לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר וַהֲכִינֹתָה אֶת-פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ וְהָיְתָה בַמָּצוֹר וְצַרְתָּ עָלֶיהָ אוֹת הִיא לְבֵית יִשְׂרָאֵל.  {פ}

ד וְאַתָּה שְׁכַב עַל-צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת-עֲו‍ֹן בֵּית-יִשְׂרָאֵל עָלָיו  מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא אֶת-עֲו‍ֹנָם.  ה וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת-שְׁנֵי עֲו‍ֹנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ עֲו‍ֹן בֵּית-יִשְׂרָאֵל.  ו וְכִלִּיתָ אֶת-אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל-צִדְּךָ הימיני (הַיְמָנִי) שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת-עֲו‍ֹן בֵּית-יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ.  ז וְאֶל-מְצוֹר יְרוּשָׁלִַם תָּכִין פָּנֶיךָ וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ.  ח וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וְלֹא-תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל-צִדֶּךָ עַד-כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ.  ט וְאַתָּה קַח-לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם  מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-אַתָּה שׁוֹכֵב עַל-צִדְּךָ שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם תֹּאכְלֶנּוּ.  י וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם  מֵעֵת עַד-עֵת תֹּאכְלֶנּוּ.  יא וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין  מֵעֵת עַד-עֵת תִּשְׁתֶּה.  יב וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכְלֶנָּה וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם.  {ס} יג וַיֹּאמֶר יְהוָה כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-לַחְמָם טָמֵא בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם.  יד וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא-אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד-עַתָּה וְלֹא-בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל.  {ס} טו וַיֹּאמֶר אֵלַי רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת-צפועי (צְפִיעֵי) הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם וְעָשִׂיתָ אֶת-לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם.  {ס} טז וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ.  יז לְמַעַן יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם וְנָשַׁמּוּ אִישׁ וְאָחִיו וְנָמַקּוּ בַּעֲו‍ֹנָם.  {פ}