ירמיהו טז

א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.  ב לֹא-תִקַּח לְךָ אִשָּׁה וְלֹא-יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה.  {ס} ג כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה עַל-הַבָּנִים וְעַל-הַבָּנוֹת הַיִּלּוֹדִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל-אִמֹּתָם הַיֹּלְדוֹת אוֹתָם וְעַל-אֲבוֹתָם הַמּוֹלִדִים אוֹתָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת.  ד מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ.  {ס} ה כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה אַל-תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל-תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל-תָּנֹד לָהֶם  כִּי-אָסַפְתִּי אֶת-שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם-יְהוָה אֶת-הַחֶסֶד וְאֶת-הָרַחֲמִים.  ו וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא-יִסְפְּדוּ לָהֶם וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם.  ז וְלֹא-יִפְרְסוּ לָהֶם עַל-אֵבֶל לְנַחֲמוֹ עַל-מֵת וְלֹא-יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל-אָבִיו וְעַל-אִמּוֹ.  ח וּבֵית-מִשְׁתֶּה לֹא-תָבוֹא לָשֶׁבֶת אוֹתָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.  {פ}

ט כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִימֵיכֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.  י וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל-מֶה דִבֶּר יְהוָה עָלֵינוּ אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וּמֶה עֲו‍ֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  יא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר-עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי נְאֻם-יְהוָה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת-תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ.  יב וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ-הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי.  יג וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֶת-אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא-אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה.  {פ}

יד לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה וְלֹא-יֵאָמֵר עוֹד חַי-יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  טו כִּי אִם-חַי-יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם.  {פ}

טז הִנְנִי שֹׁלֵחַ לדוגים (לְדַיָּגִים) רַבִּים נְאֻם-יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי-כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים.  יז כִּי עֵינַי עַל-כָּל-דַּרְכֵיהֶם לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי וְלֹא-נִצְפַּן עֲו‍ֹנָם מִנֶּגֶד עֵינָי.  יח וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עֲו‍ֹנָם וְחַטָּאתָם עַל חַלְּלָם אֶת-אַרְצִי  בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָלְאוּ אֶת-נַחֲלָתִי.  {פ}

יט יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי-אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ-שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין-בָּם מוֹעִיל.  כ הֲיַעֲשֶׂה-לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים.  כא לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת-יָדִי וְאֶת-גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי-שְׁמִי יְהוָה.  {ס}