תהילים פרק קמד

א לְדָוִ֨ד׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶצְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה ׃ ב חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֪י וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י מָגִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי ׃ ג יְֽהוָ֗ה מָה־אָדָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן־אֱנ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ ׃ ד אָדָם לַהֶ֣בֶל דָּמָ֑ה יָמָ֗יו כְּצֵ֣ל עוֹבֵֽר ׃ ה יְהוָה הַט־שָׁמֶ֣יךָ וְתֵרֵ֑ד גַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ ׃ ו בְּר֣וֹק בָּרָק וּתְפִיצֵ֑ם שְׁלַ֥ח חִצֶּ֗יךָ וּתְהֻמֵּֽם ׃ ז שְׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִמָּ֫ר֥וֹם פְּצֵ֣נִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים מִיַּ֗ד בְּנֵ֣י נֵכָֽר ׃ ח אֲשֶׁ֣ר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִֽימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר ׃ ט אֱֽלֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָדָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ בְּנֵ֥בֶל עָשׂ֗וֹר אֲזַמְּרָה־לָּֽךְ ׃ י הַנּוֹתֵ֥ן תְּשׁוּעָ֗ה לַמְּלָ֫כִ֥ים הַפּוֹצֶה אֶת־דָּוִ֥ד עַבְדּ֗וֹ מֵחֶ֥רֶב רָעָֽה ׃ יא פְּצֵ֥נִי וְהַצִּילֵנִי֮ מִיַּ֪ד בְּֽנֵי־נֵ֫כָ֥ר אֲשֶׁ֣ר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִֽימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר ׃ יב אֲשֶׁ֤ר בָּנֵ֨ינוּ׀ כִּנְטִעִים֮ מְגֻדָּלִ֪ים בִּֽנְעוּרֵ֫יהֶ֥ם בְּנוֹתֵ֥ינוּ כְזָוִיֹּ֑ת מְחֻטָּב֗וֹת תַּבְנִ֥ית הֵיכָֽל ׃ יג מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֮ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ ׃ יד אַלּוּפֵ֗ינוּ מְֽסֻבָּ֫לִ֥ים אֵֽין־פֶּרֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וְאֵ֥ין צְוָחָ֗ה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ ׃ טו אַשְׁרֵ֣י הָעָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָעָ֗ם שֶׁיֲהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו ׃