תהילים פרק קלב

א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ ׃ ב אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָדַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב ׃ ג אִם־אָבֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶעֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי ׃ ד אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה ׃ ה עַד־אֶמְצָ֣א מָקוֹם לַיהוָ֑ה מִשְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב ׃ ו הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְצָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר ׃ ז נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִשְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו ׃ ח קוּמָ֣ה יְהוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַתָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ ׃ ט כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ ׃ י בַּעֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּשֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ ׃ יא נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָשִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ ׃ יב אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵשְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ ׃ יג כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִוָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ ׃ יד זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵשֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ ׃ טו צֵידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶבְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם ׃ טז וְֽכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַחֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ ׃ יז שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֗ר לִמְשִׁיחִֽי ׃ יח אוֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְעָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ ׃