תהילים פרק קכד

א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְהוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָא יִשְׂרָאֵֽל ׃ ב לוּלֵ֣י יְהוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם ׃ ג אֲזַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ ׃ ד אֲזַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֗חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ ׃ ה אֲזַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַמַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים ׃ ו בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם ׃ ז נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ ׃ ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹשֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ ׃