תהילים פרק קכב

א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ ׃ ב עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּעִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו ׃ ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְהֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה ׃ ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּסְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד ׃ ו שַׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִשְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ ׃ ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁלְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ ׃ ח לְמַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ ׃ ט לְמַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ ׃