תהילים פרק נד

א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד ׃ ב בְּב֣וֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָוִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ ׃ ג אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי ׃ ד אֱלֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי ׃ ה כִּ֤י זָרִ֨ים׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י וְֽעָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה ׃ ו הִנֵּ֣ה אֱלֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י אֲדֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי ׃ ז ֯יָשׁוֹב הָרַע לְשֹׁרְרָ֑י בַּאֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם ׃ ח בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהוָ֣ה כִּי־טֽוֹב ׃ ט כִּ֣י מִכָּל־צָרָה הִצִּילָ֑נִי וּבְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי ׃