תהילים פרק לט

א לַמְנַצֵּ֥חַ ֯לִידִיתוּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד ׃ ב אָמַ֗רְתִּי אֶֽשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי ׃ ג נֶאֱלַ֣מְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר ׃ ד חַם־לִבִּ֨י׀ בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּבַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי ׃ ה הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהוָ֨ה׀ קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵדְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי ׃ ו הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כָּֽל־הֶ֥בֶל כָּל־אָדָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה ׃ ז אַךְ־בְּצֶ֤לֶם׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִצְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹסְפָֽם ׃ ח וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּוֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא ׃ ט מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָבָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי ׃ י נֶאֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ ׃ יא הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָדְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי ׃ יב בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֹ֨ן׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה ׃ יג שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּוֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי ׃ יד הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי ׃