תהילים פרק טז

א מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ ׃ ב אָמַ֣רְתְּ לַֽיהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה טוֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ ׃ ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְאַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם ׃ ד יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁמוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי ׃ ה יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַתָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי ׃ ו חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַחֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי ׃ ז אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵיל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי ׃ ח שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט ׃ ט לָכֵ֤ן׀ שָׂמַ֣ח לִבִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּשָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח ׃ י כִּ֤י׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲסִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת ׃ יא תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח ׃