תהילים פרק יב

א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד ׃ ב הוֹשִׁ֣יעָה יְהוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱמוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם ׃ ג שָׁ֤וְא׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ ׃ ד יַכְרֵ֣ת יְהוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָשׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת ׃ ה אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ ׃ ו מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָקוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּיֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ ׃ ז אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָרוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְזֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם ׃ ח אַתָּֽה־יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם ׃ ט סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻלּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם ׃