תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד ׃ ב בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּצָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָנֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי ׃ ג בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִכְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה ׃ ד וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְהוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִשְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו ׃ ה רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִלְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה ׃ ו זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּבִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה ׃ ז רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב נְֽסָה־עָלֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה ׃ ח נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ ׃ ט בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָבֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי ׃