|
תנ"ך כתובים נחמיה
נחמיה פרק ד
א וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים, כִּי-עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם--כִּי-הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים, לְהִסָּתֵם; וַיִּחַר לָהֶם, מְאֹד.
ב וַיִּקְשְׁרוּ כֻלָּם יַחְדָּו, לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ, תּוֹעָה.
ג וַנִּתְפַּלֵּל, אֶל-אֱלֹהֵינוּ; וַנַּעֲמִיד מִשְׁמָר עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה, מִפְּנֵיהֶם.
ד וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, וְהֶעָפָר, הַרְבֵּה; וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל, לִבְנוֹת בַּחוֹמָה.
ה וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ, לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ, עַד אֲשֶׁר-נָבוֹא אֶל-תּוֹכָם, וַהֲרַגְנוּם; וְהִשְׁבַּתְנוּ, אֶת-הַמְּלָאכָה.
ו וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-בָּאוּ הַיְּהוּדִים, הַיֹּשְׁבִים אֶצְלָם; וַיֹּאמְרוּ לָנוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ.
ז וָאַעֲמִיד מִתַּחְתְּיוֹת לַמָּקוֹם, מֵאַחֲרֵי לַחוֹמָה--בצחחיים (בַּצְּחִחִים); וָאַעֲמִיד אֶת-הָעָם לְמִשְׁפָּחוֹת, עִם-חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם.
ח וָאֵרֶא וָאָקוּם, וָאֹמַר אֶל-הַחֹרִים וְאֶל-הַסְּגָנִים וְאֶל-יֶתֶר הָעָם--אַל-תִּירְאוּ, מִפְּנֵיהֶם: אֶת-אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, זְכֹרוּ, וְהִלָּחֲמוּ עַל-אֲחֵיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם. {פ}
ט וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-שָׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ, כִּי-נוֹדַע לָנוּ, וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים, אֶת-עֲצָתָם; ונשוב (וַנָּשָׁב) כֻּלָּנוּ אֶל-הַחוֹמָה, אִישׁ אֶל-מְלַאכְתּוֹ.
י וַיְהִי מִן-הַיּוֹם הַהוּא, חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים, וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים; וְהַשָּׂרִים--אַחֲרֵי, כָּל-בֵּית יְהוּדָה.
יא הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל, עֹמְשִׂים; בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח.
יב וְהַבּוֹנִים--אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל-מָתְנָיו, וּבוֹנִים; וְהַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר, אֶצְלִי.
יג וָאֹמַר אֶל-הַחֹרִים וְאֶל-הַסְּגָנִים, וְאֶל-יֶתֶר הָעָם--הַמְּלָאכָה הַרְבֵּה, וּרְחָבָה; וַאֲנַחְנוּ, נִפְרָדִים עַל-הַחוֹמָה, רְחוֹקִים, אִישׁ מֵאָחִיו.
יד בִּמְקוֹם, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, שָׁמָּה, תִּקָּבְצוּ אֵלֵינוּ; אֱלֹהֵינוּ, יִלָּחֶם לָנוּ.
טו וַאֲנַחְנוּ, עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה; וְחֶצְיָם, מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים, מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
טז גַּם בָּעֵת הַהִיא, אָמַרְתִּי לָעָם--אִישׁ וְנַעֲרוֹ, יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהָיוּ-לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר, וְהַיּוֹם מְלָאכָה.
יז וְאֵין אֲנִי וְאַחַי וּנְעָרַי, וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר אַחֲרַי--אֵין-אֲנַחְנוּ פֹשְׁטִים, בְּגָדֵינוּ; אִישׁ, שִׁלְחוֹ הַמָּיִם. {ס}
|
|