| |
תנ"ך  כתובים דנייאל
דניאל פרק ח
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמַלְכוּת בֵּלְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ--חָזוֹן נִרְאָה אֵלַי, אֲנִי דָנִיֵּאל, אַחֲרֵי הַנִּרְאָה אֵלַי, בַּתְּחִלָּה.
ב וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַיְהִי בִּרְאֹתִי, וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה; וָאֶרְאֶה, בֶּחָזוֹן, וַאֲנִי הָיִיתִי, עַל-אוּבַל אוּלָי.
ג וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וְלוֹ קְרָנָיִם; וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן-הַשֵּׁנִית, וְהַגְּבֹהָה, עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה.
ד רָאִיתִי אֶת-הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל-חַיּוֹת לֹא-יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל, מִיָּדוֹ; וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ, וְהִגְדִּיל.
ה וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר-הָעִזִּים בָּא מִן-הַמַּעֲרָב עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ, בָּאָרֶץ; וְהַצָּפִיר--קֶרֶן חָזוּת, בֵּין עֵינָיו.
ו וַיָּבֹא, עַד-הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם, אֲשֶׁר רָאִיתִי, עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל; וַיָּרָץ אֵלָיו, בַּחֲמַת כֹּחוֹ.
ז וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת-הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת-שְׁתֵּי קְרָנָיו, וְלֹא-הָיָה כֹחַ בָּאַיִל, לַעֲמֹד לְפָנָיו; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא-הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ.
ח וּצְפִיר הָעִזִּים, הִגְדִּיל עַד-מְאֹד; וּכְעָצְמוֹ, נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה, וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם.
ט וּמִן-הָאַחַת מֵהֶם, יָצָא קֶרֶן-אַחַת מִצְּעִירָה; וַתִּגְדַּל-יֶתֶר אֶל-הַנֶּגֶב וְאֶל-הַמִּזְרָח, וְאֶל-הַצֶּבִי.
י וַתִּגְדַּל, עַד-צְבָא הַשָּׁמָיִם; וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן-הַצָּבָא וּמִן-הַכּוֹכָבִים, וַתִּרְמְסֵם.
יא וְעַד שַׂר-הַצָּבָא, הִגְדִּיל; וּמִמֶּנּוּ הרים (הוּרַם) הַתָּמִיד, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ.
יב וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל-הַתָּמִיד, בְּפָשַׁע; וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה.
יג וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד-קָדוֹשׁ, מְדַבֵּר; וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר, עַד-מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם--תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא, מִרְמָס.
יד וַיֹּאמֶר אֵלַי--עַד עֶרֶב בֹּקֶר, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וְנִצְדַּק, קֹדֶשׁ.
טו וַיְהִי, בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל--אֶת-הֶחָזוֹן; וָאֲבַקְשָׁה בִינָה, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה-גָבֶר.
טז וָאֶשְׁמַע קוֹל-אָדָם, בֵּין אוּלָי; וַיִּקְרָא, וַיֹּאמַר, גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לְהַלָּז אֶת-הַמַּרְאֶה.
יז וַיָּבֹא, אֵצֶל עָמְדִי, וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, וָאֶפְּלָה עַל-פָּנָי; וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן-אָדָם, כִּי לְעֶת-קֵץ הֶחָזוֹן.
יח וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי, נִרְדַּמְתִּי עַל-פָּנַי אָרְצָה; וַיִּגַּע-בִּי--וַיַּעֲמִידֵנִי, עַל-עָמְדִי.
יט וַיֹּאמֶר הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם: כִּי, לְמוֹעֵד קֵץ.
כ הָאַיִל אֲשֶׁר-רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם--מַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס.
כא וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר, מֶלֶךְ יָוָן; וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו, הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.
כב וְהַנִּשְׁבֶּרֶת--וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע, תַּחְתֶּיהָ: אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה, וְלֹא בְכֹחוֹ.
כג וּבְאַחֲרִית, מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם, הַפֹּשְׁעִים--יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז-פָּנִים, וּמֵבִין חִידוֹת.
כד וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ, וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה; וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים, וְעַם-קְדֹשִׁים.
כה וְעַל-שִׂכְלוֹ, וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ, וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל, וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים; וְעַל שַׂר-שָׂרִים יַעֲמֹד, וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר.
כו וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר, אֱמֶת הוּא; וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן, כִּי לְיָמִים רַבִּים.
כז וַאֲנִי דָנִיֵּאל, נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי יָמִים, וָאָקוּם, וָאֶעֱשֶׂה אֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ; וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל-הַמַּרְאֶה, וְאֵין מֵבִין. {פ}
|
|
