| |
תנ"ך  כתובים איוב
איוב פרק ז
א הֲלֹא-צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על- (עֲלֵי-) אָרֶץ; וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו.
ב כְּעֶבֶד יִשְׁאַף-צֵל; וּכְשָׂכִיר, יְקַוֶּה פָעֳלוֹ.
ג כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי, יַרְחֵי-שָׁוְא; וְלֵילוֹת עָמָל, מִנּוּ-לִי.
ד אִם-שָׁכַבְתִּי-- וְאָמַרְתִּי, מָתַי אָקוּם וּמִדַּד-עָרֶב;
וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי-נָשֶׁף.
ה לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה, וגיש (וְגוּשׁ) עָפָר; עוֹרִי רָגַע, וַיִּמָּאֵס.
ו יָמַי קַלּוּ, מִנִּי-אָרֶג; וַיִּכְלוּ, בְּאֶפֶס תִּקְוָה.
ז זְכֹר, כִּי-רוּחַ חַיָּי; לֹא-תָשׁוּב עֵינִי, לִרְאוֹת טוֹב.
ח לֹא-תְשׁוּרֵנִי, עֵין רֹאִי; עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶנִּי.
ט כָּלָה עָנָן, וַיֵּלַךְ; כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל, לֹא יַעֲלֶה.
י לֹא-יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ; וְלֹא-יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ.
יא גַּם-אֲנִי, לֹא אֶחֱשָׂךְ-פִּי:
אֲדַבְּרָה, בְּצַר רוּחִי; אָשִׂיחָה, בְּמַר נַפְשִׁי.
יב הֲיָם-אָנִי, אִם-תַּנִּין: כִּי-תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר.
יג כִּי-אָמַרְתִּי, תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי; יִשָּׂא בְשִׂיחִי, מִשְׁכָּבִי.
יד וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת; וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי.
טו וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי; מָוֶת, מֵעַצְמוֹתָי.
טז מָאַסְתִּי, לֹא-לְעֹלָם אֶחְיֶה; חֲדַל מִמֶּנִּי, כִּי-הֶבֶל יָמָי.
יז מָה-אֱנוֹשׁ, כִּי תְגַדְּלֶנּוּ; וְכִי-תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ.
יח וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים; לִרְגָעִים, תִּבְחָנֶנּוּ.
יט כַּמָּה, לֹא-תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי; לֹא-תַרְפֵּנִי, עַד-בִּלְעִי רֻקִּי.
כ חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ-- נֹצֵר הָאָדָם:
לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ; וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא.
כא וּמֶה, לֹא-תִשָּׂא פִשְׁעִי-- וְתַעֲבִיר אֶת-עֲוֹנִי:
כִּי-עַתָּה, לֶעָפָר אֶשְׁכָּב; וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי.
|
