| |
תנ"ך  כתובים תהילים
תהילים פרק מט
א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח מִזְמוֹר.
ב שִׁמְעוּ-זֹאת, כָּל-הָעַמִּים; הַאֲזִינוּ, כָּל-יֹשְׁבֵי חָלֶד.
ג גַּם-בְּנֵי אָדָם, גַּם-בְּנֵי-אִישׁ-- יַחַד, עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
ד פִּי, יְדַבֵּר חָכְמוֹת; וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
ה אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי; אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר, חִידָתִי.
ו לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע-- עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי.
ז הַבֹּטְחִים עַל-חֵילָם; וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
ח אָח--לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ; לֹא-יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
ט וְיֵקַר, פִּדְיוֹן נַפְשָׁם; וְחָדַל לְעוֹלָם.
י וִיחִי-עוֹד לָנֶצַח; לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת.
יא כִּי יִרְאֶה, חֲכָמִים יָמוּתוּ-- יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ;
וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם.
יב קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ, לְעוֹלָם-- מִשְׁכְּנֹתָם, לְדוֹר וָדֹר;
קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם, עֲלֵי אֲדָמוֹת.
יג וְאָדָם בִּיקָר, בַּל-יָלִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
יד זֶה דַרְכָּם, כֵּסֶל לָמוֹ; וְאַחֲרֵיהֶם, בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה.
טו כַּצֹּאן, לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ-- מָוֶת יִרְעֵם:
וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים, לַבֹּקֶר--וצירם (וְצוּרָם), לְבַלּוֹת שְׁאוֹל; מִזְּבֻל לוֹ.
טז אַךְ-אֱלֹהִים--יִפְדֶּה נַפְשִׁי, מִיַּד-שְׁאוֹל: כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה.
יז אַל-תִּירָא, כִּי-יַעֲשִׁר אִישׁ: כִּי-יִרְבֶּה, כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
יח כִּי לֹא בְמוֹתוֹ, יִקַּח הַכֹּל; לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ.
יט כִּי-נַפְשׁוֹ, בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ; וְיוֹדֻךָ, כִּי-תֵיטִיב לָךְ.
כ תָּבוֹא, עַד-דּוֹר אֲבוֹתָיו; עַד-נֵצַח, לֹא יִרְאוּ-אוֹר.
כא אָדָם בִּיקָר, וְלֹא יָבִין; נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
|
