| |
תנ"ך  כתובים תהילים
תהילים פרק לט
א לַמְנַצֵּחַ לידיתון (לִידוּתוּן), מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב אָמַרְתִּי-- אֶשְׁמְרָה דְרָכַי, מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי:
אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם-- בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.
ג נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב; וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.
ד חַם-לִבִּי, בְּקִרְבִּי--בַּהֲגִיגִי תִבְעַר-אֵשׁ; דִּבַּרְתִּי, בִּלְשׁוֹנִי.
ה הוֹדִיעֵנִי יְהוָה, קִצִּי--וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא; אֵדְעָה, מֶה-חָדֵל אָנִי.
ו הִנֵּה טְפָחוֹת, נָתַתָּה יָמַי-- וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ;
אַךְ כָּל-הֶבֶל כָּל-אָדָם, נִצָּב סֶלָה.
ז אַךְ-בְּצֶלֶם, יִתְהַלֶּךְ-אִישׁ-- אַךְ-הֶבֶל יֶהֱמָיוּן;
יִצְבֹּר, וְלֹא-יֵדַע מִי-אֹסְפָם.
ח וְעַתָּה מַה-קִּוִּיתִי אֲדֹנָי-- תּוֹחַלְתִּי, לְךָ הִיא.
ט מִכָּל-פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי; חֶרְפַּת נָבָל, אַל-תְּשִׂימֵנִי.
י נֶאֱלַמְתִּי, לֹא אֶפְתַּח-פִּי: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.
יא הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ; מִתִּגְרַת יָדְךָ, אֲנִי כָלִיתִי.
יב בְּתוֹכָחוֹת עַל-עָוֹן, יִסַּרְתָּ אִישׁ-- וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ;
אַךְ הֶבֶל כָּל-אָדָם סֶלָה.
יג שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה, וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה--
אֶל-דִּמְעָתִי, אַל-תֶּחֱרַשׁ:
כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ; תּוֹשָׁב, כְּכָל-אֲבוֹתָי.
יד הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה-- בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.
|
