תהילים פרק יד

א  לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:
אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ,    אֵין אֱלֹהִים;
הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה--    אֵין עֹשֵׂה-טוֹב.
ב  יְהוָה--    מִשָּׁמַיִם, הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי-אָדָם:
לִרְאוֹת, הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל--    דֹּרֵשׁ, אֶת-אֱלֹהִים.
ג  הַכֹּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ:    אֵין עֹשֵׂה-טוֹב--אֵין, גַּם-אֶחָד.
ד  הֲלֹא יָדְעוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי-אָוֶן:    אֹכְלֵי עַמִּי, אָכְלוּ לֶחֶם; יְהוָה, לֹא קָרָאוּ.
ה  שָׁם, פָּחֲדוּ פָחַד:    כִּי-אֱלֹהִים, בְּדוֹר צַדִּיק.
ו  עֲצַת-עָנִי תָבִישׁוּ:    כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ.
ז  מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן,    יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל:
בְּשׁוּב יְהוָה, שְׁבוּת עַמּוֹ;    יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף