| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק לג
א בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ; וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
ב וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה: כְּתוֹעֲבוֹת, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ג וַיָּשָׁב, וַיִּבֶן אֶת-הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר נִתַּץ, יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו; וַיָּקֶם מִזְבְּחוֹת לַבְּעָלִים, וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרוֹת, וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעֲבֹד אֹתָם.
ד וּבָנָה מִזְבְּחוֹת, בְּבֵית יְהוָה, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה-שְּׁמִי לְעוֹלָם.
ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת, לְכָל-צְבָא הַשָּׁמָיִם, בִּשְׁתֵּי, חַצְרוֹת בֵּית-יְהוָה.
ו וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת-בָּנָיו בָּאֵשׁ, בְּגֵי בֶן-הִנֹּם, וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף, וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי: הִרְבָּה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה--לְהַכְעִיסוֹ.
ז וַיָּשֶׂם, אֶת-פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה--בְּבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶל-דָּוִיד וְאֶל-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אָשִׂים אֶת-שְׁמִי לְעֵילוֹם.
ח וְלֹא אֹסִיף, לְהָסִיר אֶת-רֶגֶל יִשְׂרָאֵל, מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם: רַק אִם-יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִים, לְכָל-הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, בְּיַד-מֹשֶׁה.
ט וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה, אֶת-יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם: לַעֲשׂוֹת רָע--מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ.
יא וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם, אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה, בַּחֹחִים; וַיַּאַסְרֻהוּ, בַּנְחֻשְׁתַּיִם, וַיּוֹלִיכֻהוּ, בָּבֶלָה.
יב וּכְהָצֵר לוֹ--חִלָּה, אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו; וַיִּכָּנַע מְאֹד, מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו.
יג וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם, לְמַלְכוּתוֹ; וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים.
יד וְאַחֲרֵי-כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר-דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים, וְסָבַב לָעֹפֶל, וַיַּגְבִּיהֶהָ, מְאֹד; וַיָּשֶׂם שָׂרֵי-חַיִל בְּכָל-הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת, בִּיהוּדָה.
טו וַיָּסַר אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת-הַסֶּמֶל, מִבֵּית יְהוָה, וְכָל-הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית-יְהוָה, וּבִירוּשָׁלִָם; וַיַּשְׁלֵךְ, חוּצָה לָעִיר.
טז ויכן (וַיִּבֶן), אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, וַיִּזְבַּח עָלָיו, זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה; וַיֹּאמֶר, לִיהוּדָה, לַעֲבוֹד, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
יז אֲבָל עוֹד הָעָם, זֹבְחִים בַּבָּמוֹת: רַק, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה, וּתְפִלָּתוֹ אֶל-אֱלֹהָיו, וְדִבְרֵי הַחֹזִים, הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--הִנָּם, עַל-דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
יט וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר-לוֹ, וְכָל-חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ, וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים, לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ--הִנָּם כְּתוּבִים, עַל דִּבְרֵי חוֹזָי.
כ וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתוֹ; וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
כא בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אָמוֹן בְּמָלְכוֹ; וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
כב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו; וּלְכָל-הַפְּסִילִים, אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו--זִבַּח אָמוֹן, וַיַּעַבְדֵם.
כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה, כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו: כִּי הוּא אָמוֹן, הִרְבָּה אַשְׁמָה.
כד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו, וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתוֹ.
כה וַיַּכּוּ, עַם-הָאָרֶץ, אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים, עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן; וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
|
|
