|
תנ"ך כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק יט
א וַיָּשָׁב יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֶל-בֵּיתוֹ, בְּשָׁלוֹם--לִירוּשָׁלִָם. {ס}
ב וַיֵּצֵא אֶל-פָּנָיו, יֵהוּא בֶן-חֲנָנִי הַחֹזֶה, וַיֹּאמֶר אֶל-הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט, הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי יְהוָה תֶּאֱהָב: וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף, מִלִּפְנֵי יְהוָה.
ג אֲבָל, דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ: כִּי-בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן-הָאָרֶץ, וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים.
ד וַיֵּשֶׁב יְהוֹשָׁפָט, בִּירוּשָׁלִָם; וַיָּשָׁב וַיֵּצֵא בָעָם, מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד-הַר אֶפְרַיִם, וַיְשִׁיבֵם, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
ה וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ, בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--לְעִיר וָעִיר.
ו וַיֹּאמֶר אֶל-הַשֹּׁפְטִים, רְאוּ מָה-אַתֶּם עֹשִׂים--כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ, כִּי לַיהוָה; וְעִמָּכֶם, בִּדְבַר מִשְׁפָּט.
ז וְעַתָּה, יְהִי פַחַד-יְהוָה עֲלֵיכֶם: שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ--כִּי-אֵין עִם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׂא פָנִים, וּמִקַּח-שֹׁחַד.
ח וְגַם בִּירוּשָׁלִַם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן-הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים, וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפַּט יְהוָה, וְלָרִיב; וַיָּשֻׁבוּ, יְרוּשָׁלִָם.
ט וַיְצַו עֲלֵיהֶם, לֵאמֹר: כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת יְהוָה, בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם.
י וְכָל-רִיב אֲשֶׁר-יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים, וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַיהוָה וְהָיָה-קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל-אֲחֵיכֶם: כֹּה תַעֲשׂוּן, וְלֹא תֶאְשָׁמוּ.
יא וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר-יְהוָה, וּזְבַדְיָהוּ בֶן-יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית-יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם, לִפְנֵיכֶם: חִזְקוּ וַעֲשׂוּ, וִיהִי יְהוָה עִם-הַטּוֹב. {פ}
|