| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק יח
א וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד, לָרֹב; וַיִּתְחַתֵּן, לְאַחְאָב.
ב וַיֵּרֶד לְקֵץ שָׁנִים אֶל-אַחְאָב, לְשֹׁמְרוֹן, וַיִּזְבַּח-לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב, וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ; וַיְסִיתֵהוּ, לַעֲלוֹת אֶל-רָמֹת גִּלְעָד.
ג וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, הֲתֵלֵךְ עִמִּי, רָמֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר לוֹ, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי--וְעִמְּךָ, בַּמִּלְחָמָה.
ד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: דְּרָשׁ-נָא כַיּוֹם, אֶת-דְּבַר יְהוָה.
ה וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִאִים, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲנֵלֵךְ אֶל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
ו וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה, עוֹד; וְנִדְרְשָׁה, מֵאֹתוֹ.
ז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ-אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת-יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ, כִּי-אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל-יָמָיו לְרָעָה--הוּא, מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָא; וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, אַל-יֹאמַר הַמֶּלֶךְ, כֵּן.
ח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֶל-סָרִיס אֶחָד; וַיֹּאמֶר, מַהֵר מיכהו (מִיכָיְהוּ) בֶן-יִמְלָא.
ט וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל-כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים, וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן--פֶּתַח, שַׁעַר שֹׁמְרוֹן; וְכָל-הַנְּבִיאִים--מִתְנַבְּאִים, לִפְנֵיהֶם.
י וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה, קַרְנֵי בַרְזֶל; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת-אֲרָם עַד-כַּלּוֹתָם.
יא וְכָל-הַנְּבִאִים--נִבְּאִים כֵּן, לֵאמֹר: עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד, וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה, בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
יב וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה דִּבְרֵי הַנְּבִאִים פֶּה-אֶחָד טוֹב, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וִיהִי-נָא דְבָרְךָ כְּאַחַד מֵהֶם, וְדִבַּרְתָּ טּוֹב.
יג וַיֹּאמֶר, מִיכָיְהוּ: חַי-יְהוָה--כִּי אֶת-אֲשֶׁר-יֹאמַר אֱלֹהַי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר.
יד וַיָּבֹא, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָה הֲנֵלֵךְ אֶל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמֶר עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ, וְיִנָּתְנוּ בְּיֶדְכֶם.
טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ, עַד-כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ: אֲשֶׁר לֹא-תְדַבֵּר אֵלַי, רַק-אֱמֶת--בְּשֵׁם יְהוָה.
טז וַיֹּאמֶר, רָאִיתִי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל-הֶהָרִים--כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶן רֹעֶה; וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא-אֲדֹנִים לָאֵלֶּה, יָשׁוּבוּ אִישׁ-לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.
יז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, לֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-לְרָע. {ס}
יח וַיֹּאמֶר, לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה: רָאִיתִי אֶת-יְהוָה, יוֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, וְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים, עַל-יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ.
יט וַיֹּאמֶר יְהוָה, מִי יְפַתֶּה אֶת-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וְיַעַל, וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר--זֶה אֹמֵר כָּכָה, וְזֶה אֹמֵר כָּכָה.
כ וַיֵּצֵא הָרוּחַ, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה, וַיֹּאמֶר, אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, בַּמָּה.
כא וַיֹּאמֶר, אֵצֵא וְהָיִיתִי לְרוּחַ שֶׁקֶר, בְּפִי, כָּל-נְבִיאָיו; וַיֹּאמֶר, תְּפַתֶּה וְגַם-תּוּכָל--צֵא, וַעֲשֵׂה-כֵן.
כב וְעַתָּה, הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר, בְּפִי, נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה; וַיהוָה, דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה. {ס}
כג וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה, וַיַּךְ אֶת-מִיכָיְהוּ עַל-הַלֶּחִי; וַיֹּאמֶר, אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ עָבַר רוּחַ-יְהוָה מֵאִתִּי--לְדַבֵּר אֹתָךְ.
כד וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ, הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר תָּבוֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר, לְהֵחָבֵא.
כה וַיֹּאמֶר, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, קְחוּ אֶת-מִיכָיְהוּ, וַהֲשִׁיבֻהוּ אֶל-אָמוֹן שַׂר-הָעִיר--וְאֶל-יוֹאָשׁ, בֶּן-הַמֶּלֶךְ.
כו וַאֲמַרְתֶּם, כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, שִׂימוּ זֶה, בֵּית הַכֶּלֶא; וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ, וּמַיִם לַחַץ, עַד, שׁוּבִי בְשָׁלוֹם.
כז וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ--אִם-שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא-דִבֶּר יְהוָה בִּי; וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם.
כח וַיַּעַל מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה, אֶל-רָמֹת גִּלְעָד.
כט וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבוֹא בַמִּלְחָמָה, וְאַתָּה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ; וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ בַּמִּלְחָמָה.
ל וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת-שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר-לוֹ, לֵאמֹר, לֹא תִּלָּחֲמוּ, אֶת-הַקָּטֹן אֶת-הַגָּדוֹל: כִּי אִם-אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַדּוֹ.
לא וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת-יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּסֹבּוּ עָלָיו, לְהִלָּחֵם; וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַיהוָה עֲזָרוֹ, וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ.
לב וַיְהִי, כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב, כִּי לֹא-הָיָה, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--וַיָּשׁוּבוּ, מֵאַחֲרָיו.
לג וְאִישׁ, מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּךְ אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן; וַיֹּאמֶר לָרַכָּב, הֲפֹךְ ידיך (יָדְךָ) וְהוֹצֵאתַנִי מִן-הַמַּחֲנֶה--כִּי הָחֳלֵיתִי.
לד וַתַּעַל הַמִּלְחָמָה, בַּיּוֹם הַהוּא, וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם, עַד-הָעָרֶב; וַיָּמָת, לְעֵת בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ.
|
|
