| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק טז
א בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ, לְמַלְכוּת אָסָא, עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת-הָרָמָה--לְבִלְתִּי, תֵּת יוֹצֵא וָבָא, לְאָסָא, מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ב וַיֹּצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב, מֵאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה--וּבֵית הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח, אֶל-בֶּן-הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם, הַיּוֹשֵׁב בְּדַרְמֶשֶׂק, לֵאמֹר.
ג בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ: הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ, כֶּסֶף וְזָהָב--לֵךְ הָפֵר בְּרִיתְךָ אֶת-בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְיַעֲלֶה מֵעָלָי.
ד וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל מָיִם; וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת, עָרֵי נַפְתָּלִי.
ה וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא, וַיֶּחְדַּל, מִבְּנוֹת אֶת-הָרָמָה; וַיַּשְׁבֵּת, אֶת-מְלַאכְתּוֹ. {ס}
ו וְאָסָא הַמֶּלֶךְ, לָקַח אֶת-כָּל-יְהוּדָה, וַיִּשְׂאוּ אֶת-אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת-עֵצֶיהָ, אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא; וַיִּבֶן בָּהֶם, אֶת-גֶּבַע וְאֶת-הַמִּצְפָּה. {ס}
ז וּבָעֵת הַהִיא, בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה, אֶל-אָסָא, מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל-מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ-אֲרָם, מִיָּדֶךָ.
ח הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים, הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים--לְהַרְבֵּה מְאֹד; וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל-יְהוָה, נְתָנָם בְּיָדֶךָ.
ט כִּי יְהוָה, עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל-הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם-לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו--נִסְכַּלְתָּ עַל-זֹאת: כִּי מֵעַתָּה, יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת.
י וַיִּכְעַס אָסָא אֶל-הָרֹאֶה, וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת--כִּי-בְזַעַף עִמּוֹ, עַל-זֹאת; וַיְרַצֵּץ אָסָא מִן-הָעָם, בָּעֵת הַהִיא.
יא וְהִנֵּה דִּבְרֵי אָסָא, הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים--הִנָּם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר הַמְּלָכִים, לִיהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל.
יב וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו, עַד-לְמַעְלָה חָלְיוֹ; וְגַם-בְּחָלְיוֹ לֹא-דָרַשׁ אֶת-יְהוָה, כִּי בָּרֹפְאִים.
יג וַיִּשְׁכַּב אָסָא, עִם-אֲבֹתָיו; וַיָּמָת, בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ.
יד וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו, אֲשֶׁר כָּרָה-לוֹ בְּעִיר דָּוִיד, וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים, מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה; וַיִּשְׂרְפוּ-לוֹ שְׂרֵפָה, גְּדוֹלָה עַד-לִמְאֹד. {פ}
|
|
