| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק טו
א וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.
ב וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן: יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם-תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם. {ס}
ג וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה--וּלְלֹא תוֹרָה.
ד וַיָּשָׁב, בַּצַּר-לוֹ, עַל-יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְבַקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם.
ה וּבָעִתִּים הָהֵם, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא: כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת, עַל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת.
ו וְכֻתְּתוּ גוֹי-בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר: כִּי-אֱלֹהִים הֲמָמָם, בְּכָל-צָרָה.
ז וְאַתֶּם חִזְקוּ, וְאַל-יִרְפּוּ יְדֵיכֶם: כִּי יֵשׁ שָׂכָר, לִפְעֻלַּתְכֶם. {ס}
ח וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא, הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וּמִן-הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם; וַיְחַדֵּשׁ, אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה.
ט וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן: כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ. {פ}
י וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי, לִשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, לְמַלְכוּת אָסָא.
יא וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, מִן-הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ: בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת, וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים.
יב וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית--לִדְרוֹשׁ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם: בְּכָל-לְבָבָם, וּבְכָל-נַפְשָׁם.
יג וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, יוּמָת--לְמִן-קָטֹן, וְעַד-גָּדוֹל, לְמֵאִישׁ, וְעַד-אִשָּׁה.
יד וַיִּשָּׁבְעוּ, לַיהוָה, בְּקוֹל גָּדוֹל, וּבִתְרוּעָה--וּבַחֲצֹצְרוֹת, וּבְשׁוֹפָרוֹת.
טו וַיִּשְׂמְחוּ כָל-יְהוּדָה עַל-הַשְּׁבוּעָה, כִּי בְכָל-לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ, וּבְכָל-רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם; וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם, מִסָּבִיב.
טז וְגַם-מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ, הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה, אֲשֶׁר-עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה, מִפְלָצֶת; וַיִּכְרֹת אָסָא, אֶת-מִפְלַצְתָּהּ, וַיָּדֶק, וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
יז וְהַבָּמוֹת--לֹא-סָרוּ, מִיִּשְׂרָאֵל: רַק לְבַב-אָסָא הָיָה שָׁלֵם, כָּל-יָמָיו.
יח וַיָּבֵא אֶת-קָדְשֵׁי אָבִיו, וְקָדָשָׁיו--בֵּית הָאֱלֹהִים: כֶּסֶף וְזָהָב, וְכֵלִים.
יט וּמִלְחָמָה, לֹא הָיָתָה, עַד שְׁנַת-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, לְמַלְכוּת אָסָא. {פ}
|
|
