| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק י
א וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם, שְׁכֶמָה: כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל-יִשְׂרָאֵל, לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ.
ב וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, וְהוּא בְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר בָּרַח, מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ--וַיָּשָׁב יָרָבְעָם, מִמִּצְרָיִם.
ג וַיִּשְׁלְחוּ, וַיִּקְרְאוּ-לוֹ, וַיָּבֹא יָרָבְעָם, וְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבְּרוּ, אֶל-רְחַבְעָם לֵאמֹר.
ד אָבִיךָ, הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ; וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר-נָתַן עָלֵינוּ--וְנַעַבְדֶךָּ.
ה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים--וְשׁוּבוּ אֵלָי; וַיֵּלֶךְ, הָעָם. {ס}
ו וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים לִפְנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר: אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב לָעָם-הַזֶּה דָּבָר.
ז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-תִּהְיֶה לְטוֹב לְהָעָם הַזֶּה וּרְצִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם, דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים.
ח וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, הָעֹמְדִים, לְפָנָיו.
ט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב דָּבָר, אֶת-הָעָם הַזֶּה: אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי, לֵאמֹר, הָקֵל מִן-הָעֹל, אֲשֶׁר-נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ.
י וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ, הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר, כֹּה-תֹאמַר לָעָם אֲשֶׁר-דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ: כֹּה תֹּאמַר אֲלֵהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי.
יא וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם: אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, בָּעַקְרַבִּים. {פ}
יב וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל-הָעָם אֶל-רְחַבְעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי.
יג וַיַּעֲנֵם הַמֶּלֶךְ, קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֵת עֲצַת הַזְּקֵנִים.
יד וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אַכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עָלָיו: אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, בָּעַקְרַבִּים.
טו וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם: כִּי-הָיְתָה נְסִבָּה, מֵעִם הָאֱלֹהִים--לְמַעַן הָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֲחִיָּהוּ הַשִּׁלוֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט.
טז וְכָל-יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לָהֶם, וַיָּשִׁיבוּ הָעָם אֶת-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל, עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד; וַיֵּלֶךְ כָּל-יִשְׂרָאֵל, לְאֹהָלָיו. {ס}
יז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה--וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, רְחַבְעָם.
יח וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל-הַמַּס, וַיִּרְגְּמוּ-בוֹ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶבֶן, וַיָּמֹת; {ס} וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה, לָנוּס, יְרוּשָׁלִָם. {ס}
יט וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִיד, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
|
|
