| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים ב
דברי הימים ב פרק ז
א וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה, לְהִתְפַּלֵּל, וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַבָּיִת.
ב וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים, לָבוֹא אֶל-בֵּית יְהוָה: כִּי-מָלֵא כְבוֹד-יְהוָה, אֶת-בֵּית יְהוָה.
ג וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ, וּכְבוֹד יְהוָה, עַל-הַבָּיִת; וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל-הָרִצְפָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ד וְהַמֶּלֶךְ, וְכָל-הָעָם, זֹבְחִים זֶבַח, לִפְנֵי יְהוָה. {ס}
ה וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אֶת-זֶבַח הַבָּקָר, עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף; וַיַּחְנְכוּ אֶת-בֵּית הָאֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ וְכָל-הָעָם.
ו וְהַכֹּהֲנִים עַל-מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים, וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי-שִׁיר יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, בְּהַלֵּל דָּוִיד, בְּיָדָם; וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים (מַחְצְרִים) נֶגְדָּם, וְכָל-יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים. {ס}
ז וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה, אֶת-תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית-יְהוָה, כִּי-עָשָׂה שָׁם הָעֹלוֹת, וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: כִּי-מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה, לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַמִּנְחָה, וְאֶת-הַחֲלָבִים.
ח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת-הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ--קָהָל, גָּדוֹל מְאֹד: מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-נַחַל מִצְרָיִם.
ט וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצָרֶת: כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים, וְהֶחָג, שִׁבְעַת יָמִים.
י וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שִׁלַּח אֶת-הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם--שְׂמֵחִים, וְטוֹבֵי לֵב, עַל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
יא וַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת-בֵּית יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-הַבָּא עַל-לֵב שְׁלֹמֹה, לַעֲשׂוֹת בְּבֵית-יְהוָה וּבְבֵיתוֹ--הִצְלִיחַ. {פ}
יב וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה, בַּלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי, לְבֵית זָבַח.
יג הֵן אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהֵן-אֲצַוֶּה עַל-חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ; וְאִם-אֲשַׁלַּח דֶּבֶר, בְּעַמִּי.
יד וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עֲלֵיהֶם, וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי, וְיָשֻׁבוּ, מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים--וַאֲנִי, אֶשְׁמַע מִן-הַשָּׁמַיִם, וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם, וְאֶרְפָּא אֶת-אַרְצָם.
טו עַתָּה, עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת, וְאָזְנַי, קַשֻּׁבוֹת--לִתְפִלַּת, הַמָּקוֹם הַזֶּה.
טז וְעַתָּה, בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה, לִהְיוֹת-שְׁמִי שָׁם, עַד-עוֹלָם; וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם, כָּל-הַיָּמִים.
יז וְאַתָּה אִם-תֵּלֵךְ לְפָנַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ, וְלַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ; וְחֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי, תִּשְׁמוֹר.
יח וַהֲקִימוֹתִי, אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ: כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי, לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר, לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל.
יט וְאִם-תְּשׁוּבוּן אַתֶּם--וַעֲזַבְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְוֹתַי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם; וַהֲלַכְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם.
כ וּנְתַשְׁתִּים, מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי, אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי; וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, בְּכָל-הָעַמִּים.
כא וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן, לְכָל-עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם; וְאָמַר, בַּמֶּה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת, וְלַבַּיִת הַזֶּה.
כב וְאָמְרוּ, עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם; עַל-כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת. {פ}
|
|
