| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים א
דברי הימים א פרק כט
א וַיֹּאמֶר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְכָל-הַקָּהָל, שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד בָּחַר-בּוֹ אֱלֹהִים נַעַר וָרָךְ; וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה--כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה, כִּי לַיהוָה אֱלֹהִים.
ב וּכְכָל-כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית-אֱלֹהַי, הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל, וְהָעֵצִים, לָעֵצִים; אַבְנֵי-שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי-פוּךְ וְרִקְמָה, וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי-שַׁיִשׁ--לָרֹב.
ג וְעוֹד, בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי, יֶשׁ-לִי סְגֻלָּה, זָהָב וָכָסֶף: נָתַתִּי לְבֵית-אֱלֹהַי לְמַעְלָה, מִכָּל-הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ.
ד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב, מִזְּהַב אוֹפִיר; וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף מְזֻקָּק, לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים.
ה לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף, וּלְכָל-מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים; וּמִי מִתְנַדֵּב, לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַיהוָה.
ו וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת, וּלְשָׂרֵי, מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ.
ז וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית-הָאֱלֹהִים, זָהָב כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ, וְכֶסֶף כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וּנְחֹשֶׁת רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים; וּבַרְזֶל, מֵאָה-אֶלֶף כִּכָּרִים.
ח וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים, נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית-יְהוָה--עַל יַד-יְחִיאֵל, הַגֵּרְשֻׁנִּי.
ט וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם, עַל-הִתְנַדְּבָם, כִּי בְּלֵב שָׁלֵם, הִתְנַדְּבוּ לַיהוָה; וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה. {פ}
י וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת-יְהוָה, לְעֵינֵי כָּל-הַקָּהָל; וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם, וְעַד-עוֹלָם.
יא לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת, וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי-כֹל, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
יב וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה; וּבְיָדְךָ, לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל.
יג וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ; וּמְהַלְלִים, לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ.
יד וְכִי מִי אֲנִי, וּמִי עַמִּי, כִּי-נַעְצֹר כֹּחַ, לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת: כִּי-מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ.
טו כִּי-גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים, כְּכָל-אֲבֹתֵינוּ: כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל-הָאָרֶץ, וְאֵין מִקְוֶה.
טז יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--כֹּל הֶהָמוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הֲכִינֹנוּ, לִבְנוֹת-לְךָ בַיִת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ: מִיָּדְךָ היא (הוּא), וּלְךָ הַכֹּל.
יז וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי--כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב, וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה; אֲנִי, בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל-אֵלֶּה, וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ-פֹה, רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב-לָךְ.
יח יְהוָה, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ, שָׁמְרָה-זֹּאת לְעוֹלָם, לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ; וְהָכֵן לְבָבָם, אֵלֶיךָ.
יט וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי, תֵּן לֵבָב שָׁלֵם, לִשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיךָ, עֵדְוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ; וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל, וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר-הֲכִינוֹתִי. {פ}
כ וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכָל-הַקָּהָל, בָּרְכוּ-נָא אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וַיְבָרְכוּ כָל-הַקָּהָל, לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה, וְלַמֶּלֶךְ.
כא וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה זְבָחִים וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת לַיהוָה, לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא--פָּרִים אֶלֶף אֵלִים אֶלֶף כְּבָשִׂים אֶלֶף, וְנִסְכֵּיהֶם; וּזְבָחִים לָרֹב, לְכָל-יִשְׂרָאֵל.
כב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי יְהוָה, בַּיּוֹם הַהוּא--בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה; וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד, וַיִּמְשְׁחוּ לַיהוָה לְנָגִיד וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן.
כג וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל-כִּסֵּא יְהוָה לְמֶלֶךְ, תַּחַת-דָּוִיד אָבִיו--וַיַּצְלַח; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו, כָּל-יִשְׂרָאֵל.
כד וְכָל-הַשָּׂרִים, וְהַגִּבֹּרִים, וְגַם, כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִיד--נָתְנוּ יָד, תַּחַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
כה וַיְגַדֵּל יְהוָה אֶת-שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֵּן עָלָיו, הוֹד מַלְכוּת, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה עַל-כָּל-מֶלֶךְ לְפָנָיו, עַל-יִשְׂרָאֵל. {פ}
כו וְדָוִיד, בֶּן-יִשָׁי, מָלַךְ, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.
כז וְהַיָּמִים, אֲשֶׁר מָלַךְ עַל-יִשְׂרָאֵל--אַרְבָּעִים, שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ.
כח וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד; וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בְנוֹ, תַּחְתָּיו.
כט וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים--הִנָּם כְּתוּבִים, עַל-דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, וְעַל-דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא, וְעַל-דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה.
ל עִם כָּל-מַלְכוּתוֹ, וּגְבוּרָתוֹ; וְהָעִתִּים, אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל-יִשְׂרָאֵל, וְעַל, כָּל-מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. {פ}
|
|
