| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים א
דברי הימים א פרק יט
א וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיָּמָת, נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן; וַיִּמְלֹךְ בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.
ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶעֱשֶׂה-חֶסֶד עִם-חָנוּן בֶּן-נָחָשׁ, כִּי-עָשָׂה אָבִיו עִמִּי חֶסֶד, וַיִּשְׁלַח דָּוִיד מַלְאָכִים, לְנַחֲמוֹ עַל-אָבִיו; וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִיד אֶל-אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן, אֶל-חָנוּן--לְנַחֲמוֹ.
ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי-עַמּוֹן לְחָנוּן, הַמְכַבֵּד דָּוִיד אֶת-אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ, כִּי-שָׁלַח לְךָ, מְנַחֲמִים; הֲלֹא בַּעֲבוּר לַחְקֹר וְלַהֲפֹךְ וּלְרַגֵּל, הָאָרֶץ, בָּאוּ עֲבָדָיו, אֵלֶיךָ.
ד וַיִּקַּח חָנוּן אֶת-עַבְדֵי דָוִיד, וַיְגַלְּחֵם, וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי, עַד-הַמִּפְשָׂעָה; וַיְשַׁלְּחֵם.
ה וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לְדָוִיד עַל-הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם, כִּי-הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ, עַד אֲשֶׁר-יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם. {ס}
ו וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם-דָּוִיד; וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר-כֶּסֶף, לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן-אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן-אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה, רֶכֶב, וּפָרָשִׁים.
ז וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב, וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת-עַמּוֹ, וַיָּבֹאוּ, וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא; {ס} וּבְנֵי עַמּוֹן, נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם, וַיָּבֹאוּ, לַמִּלְחָמָה. {ס}
ח וַיִּשְׁמַע, דָּוִיד; וַיִּשְׁלַח, אֶת-יוֹאָב, וְאֵת כָּל-צָבָא, הַגִּבּוֹרִים.
ט וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הָעִיר; וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר-בָּאוּ, לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.
י וַיַּרְא יוֹאָב, כִּי-הָיְתָה פְנֵי-הַמִּלְחָמָה אֵלָיו--פָּנִים וְאָחוֹר; וַיִּבְחַר, מִכָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת אֲרָם.
יא וְאֵת, יֶתֶר הָעָם, נָתַן, בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו; וַיַּעַרְכוּ, לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן.
יב וַיֹּאמֶר, אִם-תֶּחֱזַק מִמֶּנִּי אֲרָם--וְהָיִיתָ לִּי, לִתְשׁוּעָה; {ס} וְאִם-בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ, וְהוֹשַׁעְתִּיךָ.
יג חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה בְּעַד-עַמֵּנוּ, וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ; וַיהוָה, הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
יד וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר-עִמּוֹ, לִפְנֵי אֲרָם--לַמִּלְחָמָה; וַיָּנוּסוּ, מִפָּנָיו.
טו וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ, כִּי-נָס אֲרָם, וַיָּנוּסוּ גַם-הֵם מִפְּנֵי אַבְשַׁי אָחִיו, וַיָּבֹאוּ הָעִירָה; וַיָּבֹא יוֹאָב, יְרוּשָׁלִָם. {ס}
טז וַיַּרְא אֲרָם, כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים, וַיּוֹצִיאוּ אֶת-אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר; וְשׁוֹפַךְ שַׂר-צְבָא הֲדַדְעֶזֶר, לִפְנֵיהֶם.
יז וַיֻּגַּד לְדָוִיד, וַיֶּאֱסֹף אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר הַיַּרְדֵּן, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיַּעֲרֹךְ אֲלֵהֶם; וַיַּעֲרֹךְ דָּוִיד לִקְרַאת אֲרָם, מִלְחָמָה, וַיִּלָּחֲמוּ, עִמּוֹ.
יח וַיָּנָס אֲרָם, מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּהֲרֹג דָּוִיד מֵאֲרָם שִׁבְעַת אֲלָפִים רֶכֶב, וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי; וְאֵת שׁוֹפַךְ שַׂר-הַצָּבָא, הֵמִית.
יט וַיִּרְאוּ עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר, כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁלִימוּ עִם-דָּוִיד, וַיַּעַבְדֻהוּ; וְלֹא-אָבָה אֲרָם, לְהוֹשִׁיעַ אֶת-בְּנֵי-עַמּוֹן עוֹד. {ס}
|
|
