| |
תנ"ך  כתובים דברי הימים א
דברי הימים א פרק יז
א וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִיד בְּבֵיתוֹ; וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-נָתָן הַנָּבִיא, הִנֵּה אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הָאֲרָזִים, וַאֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, תַּחַת יְרִיעוֹת.
ב וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-דָּוִיד, כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ עֲשֵׂה: כִּי הָאֱלֹהִים, עִמָּךְ. {ס}
ג וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיְהִי, דְּבַר-אֱלֹהִים, אֶל-נָתָן, לֵאמֹר.
ד לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-דָּוִיד עַבְדִּי, כֹּה אָמַר יְהוָה: לֹא אַתָּה תִּבְנֶה-לִּי הַבַּיִת, לָשָׁבֶת.
ה כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי, בְּבַיִת, מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי אֶת-יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וָאֶהְיֶה מֵאֹהֶל אֶל-אֹהֶל, וּמִמִּשְׁכָּן.
ו בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי, בְּכָל-יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי לֵאמֹר: לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי, בֵּית אֲרָזִים.
ז וְעַתָּה כֹּה-תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִיד, {ס} כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן-הַנָּוֶה, מִן-אַחֲרֵי הַצֹּאן--לִהְיוֹת נָגִיד, עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
ח וָאֶהְיֶה עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִית אֶת-כָּל-אוֹיְבֶיךָ, מִפָּנֶיךָ; וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם, כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
ט וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ, וְשָׁכַן תַּחְתָּיו, וְלֹא יִרְגַּז, עוֹד; וְלֹא-יוֹסִיפוּ בְנֵי-עַוְלָה לְבַלֹּתוֹ, כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה.
י וּלְמִיָּמִים, אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְהִכְנַעְתִּי, אֶת-כָּל-אוֹיְבֶיךָ; וָאַגִּד לָךְ, וּבַיִת יִבְנֶה-לְּךָ יְהוָה.
יא וְהָיָה, כִּי-מָלְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם-אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימוֹתִי אֶת-זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲשֶׁר יִהְיֶה מִבָּנֶיךָ; וַהֲכִינוֹתִי, אֶת-מַלְכוּתוֹ.
יב הוּא יִבְנֶה-לִּי, בָּיִת; וְכֹנַנְתִּי אֶת-כִּסְאוֹ, עַד-עוֹלָם.
יג אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן; וְחַסְדִּי, לֹא-אָסִיר מֵעִמּוֹ, כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי, מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ.
יד וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי, עַד-הָעוֹלָם; וְכִסְאוֹ, יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם.
טו כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּכְכֹל הֶחָזוֹן הַזֶּה--כֵּן דִּבֶּר נָתָן, אֶל-דָּוִיד. {פ}
טז וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִיד, וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה; וַיֹּאמֶר, מִי-אֲנִי יְהוָה אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי, כִּי הֲבִיאֹתַנִי, עַד-הֲלֹם.
יז וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים, וַתְּדַבֵּר עַל-בֵּית-עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק; וּרְאִיתַנִי, כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה--יְהוָה אֱלֹהִים.
יח מַה-יּוֹסִיף עוֹד דָּוִיד אֵלֶיךָ, לְכָבוֹד אֶת-עַבְדֶּךָ; וְאַתָּה, אֶת-עַבְדְּךָ יָדָעְתָּ.
יט יְהוָה--בַּעֲבוּר עַבְדְּךָ וּכְלִבְּךָ, עָשִׂיתָ אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת: לְהֹדִיעַ, אֶת-כָּל-הַגְּדֻלּוֹת.
כ יְהוָה אֵין כָּמוֹךָ, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ, בְּאָזְנֵינוּ.
כא וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ: אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם, לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנֹרָאוֹת--לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר-פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם, גּוֹיִם.
כב וַתִּתֵּן אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ, לְעָם--עַד-עוֹלָם; וְאַתָּה יְהוָה, הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.
כג וְעַתָּה יְהוָה--הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל-עַבְדְּךָ וְעַל-בֵּיתוֹ, יֵאָמֵן עַד-עוֹלָם; וַעֲשֵׂה, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
כד וְיֵאָמֵן וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד-עוֹלָם, לֵאמֹר--יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל; וּבֵית-דָּוִיד עַבְדְּךָ, נָכוֹן לְפָנֶיךָ.
כה כִּי אַתָּה אֱלֹהַי, גָּלִיתָ אֶת-אֹזֶן עַבְדְּךָ, לִבְנוֹת לוֹ, בָּיִת; עַל-כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ, לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ.
כו וְעַתָּה יְהוָה, אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים; וַתְּדַבֵּר, עַל-עַבְדְּךָ, הַטּוֹבָה, הַזֹּאת.
כז וְעַתָּה, הוֹאַלְתָּ לְבָרֵךְ אֶת-בֵּית עַבְדְּךָ, לִהְיוֹת לְעוֹלָם, לְפָנֶיךָ: כִּי-אַתָּה יְהוָה בֵּרַכְתָּ, וּמְבֹרָךְ לְעוֹלָם. {פ}
|
|
