| |
תנ"ך  נביאים זכריה
זכריה פרק יא
א פְּתַח לְבָנוֹן, דְּלָתֶיךָ; וְתֹאכַל אֵשׁ, בַּאֲרָזֶיךָ.
ב הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי-נָפַל אֶרֶז, אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ; הֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁן, כִּי יָרַד יַעַר הבצור (הַבָּצִיר).
ג קוֹל יִלְלַת הָרֹעִים, כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם; קוֹל שַׁאֲגַת כְּפִירִים, כִּי שֻׁדַּד גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן. {פ}
ד כֹּה אָמַר, יְהוָה אֱלֹהָי: רְעֵה, אֶת-צֹאן הַהֲרֵגָה.
ה אֲשֶׁר קֹנֵיהֶן יַהַרְגֻן, וְלֹא יֶאְשָׁמוּ, וּמֹכְרֵיהֶן יֹאמַר, בָּרוּךְ יְהוָה וַאעְשִׁר; וְרֹעֵיהֶם, לֹא יַחְמוֹל עֲלֵיהֶן.
ו כִּי לֹא אֶחְמוֹל עוֹד, עַל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ--נְאֻם-יְהוָה; וְהִנֵּה אָנֹכִי מַמְצִיא אֶת-הָאָדָם, אִישׁ בְּיַד-רֵעֵהוּ וּבְיַד מַלְכּוֹ, וְכִתְּתוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְלֹא אַצִּיל מִיָּדָם.
ז וָאֶרְעֶה אֶת-צֹאן הַהֲרֵגָה, לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן; וָאֶקַּח-לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת, לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים, וָאֶרְעֶה, אֶת-הַצֹּאן.
ח וָאַכְחִד אֶת-שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים, בְּיֶרַח אֶחָד; וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם, וְגַם-נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי.
ט וָאֹמַר, לֹא אֶרְעֶה אֶתְכֶם; הַמֵּתָה תָמוּת, וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד, וְהַנִּשְׁאָרוֹת, תֹּאכַלְנָה אִשָּׁה אֶת-בְּשַׂר רְעוּתָהּ.
י וָאֶקַּח אֶת-מַקְלִי אֶת-נֹעַם, וָאֶגְדַּע אֹתוֹ--לְהָפֵיר, אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי, אֶת-כָּל-הָעַמִּים.
יא וַתֻּפַר, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֵּדְעוּ כֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן, הַשֹּׁמְרִים אֹתִי, כִּי דְבַר-יְהוָה, הוּא. {ס}
יב וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, אִם-טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי--וְאִם-לֹא חֲדָלוּ; וַיִּשְׁקְלוּ אֶת-שְׂכָרִי, שְׁלֹשִׁים כָּסֶף.
יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל-הַיּוֹצֵר, אֶדֶר הַיְקָר, אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם; וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף, וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית יְהוָה אֶל-הַיּוֹצֵר.
יד וָאֶגְדַּע אֶת-מַקְלִי הַשֵּׁנִי, אֵת הַחֹבְלִים--לְהָפֵר, אֶת-הָאַחֲוָה, בֵּין יְהוּדָה, וּבֵין יִשְׂרָאֵל. {פ}
טו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: עוֹד קַח-לְךָ, כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי.
טז כִּי הִנֵּה-אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ, הַנִּכְחָדוֹת לֹא-יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא-יְבַקֵּשׁ, וְהַנִּשְׁבֶּרֶת, לֹא יְרַפֵּא; הַנִּצָּבָה, לֹא יְכַלְכֵּל, וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל, וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק.
יז הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן, חֶרֶב עַל-זְרוֹעוֹ וְעַל-עֵין יְמִינוֹ; זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ, וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. {פ}
|
|
