| |
תנ"ך  נביאים זכריה
זכריה פרק ה
א וָאָשׁוּב, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה; וְהִנֵּה, מְגִלָּה עָפָה.
ב וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; וָאֹמַר, אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה--אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה.
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי--זֹאת הָאָלָה, הַיּוֹצֵאת עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ: כִּי כָל-הַגֹּנֵב, מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה, וְכָל-הַנִּשְׁבָּע, מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה.
ד הוֹצֵאתִיהָ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, וּבָאָה אֶל-בֵּית הַגַּנָּב, וְאֶל-בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר; וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְכִלַּתּוּ וְאֶת-עֵצָיו וְאֶת-אֲבָנָיו.
ה וַיֵּצֵא, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיֹּאמֶר אֵלַי--שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת.
ו וָאֹמַר, מַה-הִיא; וַיֹּאמֶר, זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת, וַיֹּאמֶר, זֹאת עֵינָם בְּכָל-הָאָרֶץ.
ז וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת, נִשֵּׂאת; וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת, יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה.
ח וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל-תּוֹךְ הָאֵיפָה; וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת, אֶל-פִּיהָ. {ס}
ט וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם, כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה; וַתִּשֶּׂאנָה, אֶת-הָאֵיפָה, בֵּין הָאָרֶץ, וּבֵין הַשָּׁמָיִם.
י וָאֹמַר, אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת, אֶת-הָאֵיפָה.
יא וַיֹּאמֶר אֵלַי, לִבְנוֹת-לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר; וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם, עַל-מְכֻנָתָהּ. {ס}
|
