| |
תנ"ך  נביאים מיכה
מיכה פרק ב
א הוֹי חֹשְׁבֵי-אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע, עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם; בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ, כִּי יֶשׁ-לְאֵל יָדָם.
ב וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ, וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ; וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ, וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ. {פ}
ג לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי חֹשֵׁב עַל-הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, רָעָה: אֲשֶׁר לֹא-תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹתֵיכֶם, וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה--כִּי עֵת רָעָה, הִיא.
ד בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל, וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ--חֵלֶק עַמִּי, יָמִיר; אֵיךְ יָמִישׁ לִי, לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק.
ה לָכֵן לֹא-יִהְיֶה לְךָ, מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל, בִּקְהַל, יְהוָה.
ו אַל-תַּטִּפוּ, יַטִּיפוּן; לֹא-יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת.
ז הֶאָמוּר בֵּית-יַעֲקֹב, הֲקָצַר רוּחַ יְהוָה--אִם-אֵלֶּה, מַעֲלָלָיו; הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ, עִם הַיָּשָׁר הֹלֵךְ.
ח וְאֶתְמוּל, עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם, מִמּוּל שַׂלְמָה, אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן; מֵעֹבְרִים בֶּטַח, שׁוּבֵי מִלְחָמָה.
ט נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן, מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ; מֵעַל, עֹלָלֶיהָ, תִּקְחוּ הֲדָרִי, לְעוֹלָם.
י קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי לֹא-זֹאת הַמְּנוּחָה; בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל, וְחֶבֶל נִמְרָץ.
יא לוּ-אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ, וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ, לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר; וְהָיָה מַטִּיף, הָעָם הַזֶּה.
יב אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ, קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל--יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ, כְּצֹאן בָּצְרָה: כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ, תְּהִימֶנָה מֵאָדָם.
יג עָלָה הַפֹּרֵץ, לִפְנֵיהֶם--פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ, שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ; וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם, וַיהוָה בְּרֹאשָׁם. {פ}
|
