|
תנ"ך נביאים הושע
הושע פרק ט
א אַל-תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל-גִּיל כָּעַמִּים, כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ; אָהַבְתָּ אֶתְנָן, עַל כָּל-גָּרְנוֹת דָּגָן.
ב גֹּרֶן וָיֶקֶב, לֹא יִרְעֵם; וְתִירוֹשׁ, יְכַחֶשׁ בָּהּ.
ג לֹא יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ יְהוָה; וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם, וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ.
ד לֹא-יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן, וְלֹא יֶעֶרְבוּ-לוֹ--זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ: כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם, לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.
ה מַה-תַּעֲשׂוּ, לְיוֹם מוֹעֵד, וּלְיוֹם, חַג-יְהוָה.
ו כִּי-הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם, חוֹחַ, בְּאָהֳלֵיהֶם.
ז בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם--יֵדְעוּ, יִשְׂרָאֵל; אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ--עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.
ח צֹפֶה אֶפְרַיִם, עִם-אֱלֹהָי; נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ, עַל-כָּל-דְּרָכָיו--מַשְׂטֵמָה, בְּבֵית אֱלֹהָיו.
ט הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ, כִּימֵי הַגִּבְעָה; יִזְכּוֹר עֲוֹנָם, יִפְקוֹד חַטֹּאותָם. {ס}
י כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל--כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ, רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם; הֵמָּה בָּאוּ בַעַל-פְּעוֹר, וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים, כְּאָהֳבָם.
יא אֶפְרַיִם, כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם; מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן, וּמֵהֵרָיוֹן.
יב כִּי אִם-יְגַדְּלוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם: כִּי-גַם-אוֹי לָהֶם, בְּשׂוּרִי מֵהֶם.
יג אֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר-רָאִיתִי לְצוֹר, שְׁתוּלָה בְנָוֶה; וְאֶפְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶל-הֹרֵג בָּנָיו.
יד תֵּן-לָהֶם יְהוָה, מַה-תִּתֵּן; תֵּן-לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל, וְשָׁדַיִם צֹמְקִים.
טו כָּל-רָעָתָם בַּגִּלְגָּל, כִּי-שָׁם שְׂנֵאתִים, עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם; לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם, כָּל-שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים.
טז הֻכָּה אֶפְרַיִם--שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ, פְּרִי בלי- (בַל-) יַעֲשׂוּן; גַּם כִּי יֵלֵדוּן, וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם.
יז יִמְאָסֵם אֱלֹהַי, כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ; וְיִהְיוּ נֹדְדִים, בַּגּוֹיִם. {ס}
|
|