| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק מז
א וַיְשִׁבֵנִי, אֶל-פֶּתַח הַבַּיִת, וְהִנֵּה-מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה, כִּי-פְנֵי הַבַּיִת קָדִים; וְהַמַּיִם יֹרְדִים, מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, מִנֶּגֶב, לַמִּזְבֵּחַ.
ב וַיּוֹצִאֵנִי, דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹנָה, וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ, אֶל-שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים; וְהִנֵּה-מַיִם מְפַכִּים, מִן-הַכָּתֵף הַיְמָנִית.
ג בְּצֵאת-הָאִישׁ קָדִים, וְקָו בְּיָדוֹ; וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם.
ד וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם; וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם.
ה וַיָּמָד אֶלֶף--נַחַל, אֲשֶׁר לֹא-אוּכַל לַעֲבֹר: כִּי-גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ, נַחַל אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵר.
ו וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם; וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי, שְׂפַת הַנָּחַל.
ז בְּשׁוּבֵנִי--וְהִנֵּה אֶל-שְׂפַת הַנַּחַל, עֵץ רַב מְאֹד: מִזֶּה, וּמִזֶּה.
ח וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל-הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה, וְיָרְדוּ, עַל-הָעֲרָבָה; וּבָאוּ הַיָּמָּה, אֶל-הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם.
ט וְהָיָה כָל-נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר-יִשְׁרֹץ אֶל כָּל-אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם, יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה, רַבָּה מְאֹד: כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְיֵרָפְאוּ וָחָי--כֹּל אֲשֶׁר-יָבוֹא שָׁמָּה, הַנָּחַל.
י וְהָיָה יעמדו (עָמְדוּ) עָלָיו דַּוָּגִים, מֵעֵין גֶּדִי וְעַד-עֵין עֶגְלַיִם--מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים, יִהְיוּ; לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד.
יא בִּצֹּאתָו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ, לְמֶלַח נִתָּנוּ.
יב וְעַל-הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל-שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל-עֵץ-מַאֲכָל לֹא-יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא-יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר--כִּי מֵימָיו, מִן-הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים; והיו (וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. {פ}
יג כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת-הָאָרֶץ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--יוֹסֵף, חֲבָלִים.
יד וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ, אִישׁ כְּאָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם; וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--בְּנַחֲלָה.
טו וְזֶה, גְּבוּל הָאָרֶץ: לִפְאַת צָפוֹנָה מִן-הַיָּם הַגָּדוֹל, הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן--לְבוֹא צְדָדָה.
טז חֲמָת בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם, אֲשֶׁר בֵּין-גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וּבֵין גְּבוּל חֲמָת; חָצֵר, הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר, אֶל-גְּבוּל חַוְרָן.
יז וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם, חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, וּגְבוּל חֲמָת; וְאֵת, פְּאַת צָפוֹן.
יח וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין-דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיַּרְדֵּן--מִגְּבוּל עַל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, תָּמֹדּוּ; וְאֵת, פְּאַת קָדִימָה.
יט וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל; וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה, נֶגְבָּה.
כ וּפְאַת-יָם, הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל, עַד-נֹכַח לְבוֹא חֲמָת; זֹאת, פְּאַת-יָם.
כא וְחִלַּקְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
כב וְהָיָה, תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה, לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר-הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה, בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט, אֲשֶׁר-גָּר הַגֵּר אִתּוֹ--שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
|
|
