| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק לט
א וְאַתָּה בֶן-אָדָם, הִנָּבֵא עַל-גּוֹג, וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי אֵלֶיךָ, גּוֹג--נְשִׂיא, רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל.
ב וְשֹׁבַבְתִּיךָ, וְשִׁשֵּׁאתִיךָ, וְהַעֲלִיתִיךָ, מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן; וַהֲבִאוֹתִךָ, עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
ג וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ, מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ; וְחִצֶּיךָ, מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל.
ד עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל, אַתָּה וְכָל-אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים, אֲשֶׁר אִתָּךְ: לְעֵיט צִפּוֹר כָּל-כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה, נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה.
ה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה, תִּפּוֹל: כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ו וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמָגוֹג, וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
ז וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ, בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא-אַחֵל אֶת-שֵׁם-קָדְשִׁי, עוֹד; וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
ח הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: הוּא הַיּוֹם, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי.
ט וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים, וּבְמַקֵּל יָד, וּבְרֹמַח; וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ, שֶׁבַע שָׁנִים.
י וְלֹא-יִשְׂאוּ עֵצִים מִן-הַשָּׂדֶה, וְלֹא יַחְטְבוּ מִן-הַיְּעָרִים--כִּי בַנֶּשֶׁק, יְבַעֲרוּ-אֵשׁ; וְשָׁלְלוּ אֶת-שֹׁלְלֵיהֶם, וּבָזְזוּ אֶת-בֹּזְזֵיהֶם--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה. {ס}
יא וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם-שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל, גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם, וְחֹסֶמֶת הִיא, אֶת-הָעֹבְרִים; וְקָבְרוּ שָׁם, אֶת-גּוֹג וְאֶת-כָּל-הֲמוֹנֹה, וְקָרְאוּ, גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג.
יב וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן טַהֵר אֶת-הָאָרֶץ, שִׁבְעָה, חֳדָשִׁים.
יג וְקָבְרוּ כָּל-עַם הָאָרֶץ, וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם--יוֹם, הִכָּבְדִי, נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה.
יד וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ, עֹבְרִים בָּאָרֶץ, מְקַבְּרִים אֶת-הָעֹבְרִים אֶת-הַנּוֹתָרִים עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ, לְטַהֲרָהּ--מִקְצֵה שִׁבְעָה-חֳדָשִׁים, יַחְקֹרוּ.
טו וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים, בָּאָרֶץ, וְרָאָה עֶצֶם אָדָם, וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן--עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים, אֶל-גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג.
טז וְגַם שֶׁם-עִיר הֲמוֹנָה, וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ. {פ}
יז וְאַתָּה בֶן-אָדָם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל-כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב, עַל-זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם זֶבַח גָּדוֹל, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר, וּשְׁתִיתֶם דָּם.
יח בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ, וְדַם-נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ; אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים, מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם.
יט וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה, וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן, מִזִּבְחִי, אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם.
כ וּשְׂבַעְתֶּם עַל-שֻׁלְחָנִי סוּס וָרֶכֶב, גִּבּוֹר וְכָל-אִישׁ מִלְחָמָה--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה.
כא וְנָתַתִּי אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם; וְרָאוּ כָל-הַגּוֹיִם, אֶת-מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְאֶת-יָדִי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָהֶם.
כב וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, מִן-הַיּוֹם הַהוּא, וָהָלְאָה.
כג וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וָאַסְתִּר פָּנַי, מֵהֶם; וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם, וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם.
כד כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם, עָשִׂיתִי אֹתָם; וָאַסְתִּר פָּנַי, מֵהֶם. {ס}
כה לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְקִנֵּאתִי, לְשֵׁם קָדְשִׁי.
כו וְנָשׂוּ, אֶת-כְּלִמָּתָם, וְאֶת-כָּל-מַעֲלָם, אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי--בְּשִׁבְתָּם עַל-אַדְמָתָם לָבֶטַח, וְאֵין מַחֲרִיד.
כז בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם, מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֹתָם, מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים.
כח וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל-הַגּוֹיִם, וְכִנַּסְתִּים עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא-אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם, שָׁם.
כט וְלֹא-אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי, מֵהֶם, אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת-רוּחִי עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
|
|
