| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק לה
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ עַל-הַר שֵׂעִיר; וְהִנָּבֵא, עָלָיו.
ג וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֵלֶיךָ, הַר-שֵׂעִיר; וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ, וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה.
ד עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים, וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה; וְיָדַעְתָּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
ה יַעַן, הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם, וַתַּגֵּר אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-חָרֶב--בְּעֵת אֵידָם, בְּעֵת עֲוֹן קֵץ.
ו לָכֵן חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי-לְדָם אֶעֶשְׂךָ, וְדָם יִרְדְּפֶךָ; אִם-לֹא דָם שָׂנֵאתָ, וְדָם יִרְדְּפֶךָ.
ז וְנָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר, לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה; וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ, עֹבֵר וָשָׁב.
ח וּמִלֵּאתִי אֶת-הָרָיו, חֲלָלָיו; גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵיאוֹתֶיךָ וְכָל-אֲפִיקֶיךָ, חַלְלֵי-חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם.
ט שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ, וְעָרֶיךָ לֹא תישבנה (תָשׁוֹבְנָה); וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
י יַעַן אֲמָרְךָ אֶת-שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת-שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת, לִי תִהְיֶינָה--וִירַשְׁנוּהָ; וַיהוָה, שָׁם הָיָה. {ס}
יא לָכֵן חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם; וְנוֹדַעְתִּי בָם, כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ.
יב וְיָדַעְתָּ, כִּי אֲנִי יְהוָה, שָׁמַעְתִּי אֶת-כָּל-נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר שממה (שָׁמֵמוּ): לָנוּ נִתְּנוּ, לְאָכְלָה.
יג וַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם, וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם: אֲנִי, שָׁמָעְתִּי. {ס}
יד כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה: כִּשְׂמֹחַ, כָּל-הָאָרֶץ, שְׁמָמָה, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ.
טו כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית-יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר-שָׁמֵמָה--כֵּן אֶעֱשֶׂה-לָּךְ: שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר-שֵׂעִיר וְכָל-אֱדוֹם כֻּלָּהּ, וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}
|
