|
תנ"ך נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק ל
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם--הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הֵילִילוּ, הָהּ לַיּוֹם.
ג כִּי-קָרוֹב יוֹם, וְקָרוֹב יוֹם לַיהוָה: יוֹם עָנָן, עֵת גּוֹיִם יִהְיֶה.
ד וּבָאָה חֶרֶב, בְּמִצְרַיִם, וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ, בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם; וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ, וְנֶהֶרְסוּ יְסֹדוֹתֶיהָ.
ה כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל-הָעֶרֶב וְכוּב, וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית--אִתָּם, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. {פ}
ו כֹּה, אָמַר יְהוָה, וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם, וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ; מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ-בָהּ--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה.
ז וְנָשַׁמּוּ, בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת; וְעָרָיו, בְּתוֹךְ-עָרִים נַחֲרָבוֹת תִּהְיֶינָה.
ח וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה, בְּתִתִּי-אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרוּ כָּל-עֹזְרֶיהָ.
ט בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים, לְהַחֲרִיד, אֶת-כּוּשׁ בֶּטַח; וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם מִצְרַיִם, כִּי הִנֵּה בָּאָה. {ס}
י כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה: וְהִשְׁבַּתִּי אֶת-הֲמוֹן מִצְרַיִם, בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל.
יא הוּא וְעַמּוֹ אִתּוֹ, עָרִיצֵי גוֹיִם--מוּבָאִים, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ; וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל-מִצְרַיִם, וּמָלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ חָלָל.
יב וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה, וּמָכַרְתִּי אֶת-הָאָרֶץ בְּיַד-רָעִים; וַהֲשִׁמֹּתִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, בְּיַד-זָרִים--אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי. {ס}
יג כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף, וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם, לֹא יִהְיֶה-עוֹד; וְנָתַתִּי יִרְאָה, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד וַהֲשִׁמֹּתִי, אֶת-פַּתְרוֹס, וְנָתַתִּי אֵשׁ, בְּצֹעַן; וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים, בְּנֹא.
טו וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי, עַל-סִין מָעוֹז מִצְרָיִם; וְהִכְרַתִּי, אֶת-הֲמוֹן נֹא.
טז וְנָתַתִּי אֵשׁ, בְּמִצְרַיִם--חוּל תחיל (תָּחוּל) סִין, וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ; וְנֹף, צָרֵי יוֹמָם.
יז בַּחוּרֵי אָוֶן וּפִי-בֶסֶת, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ; וְהֵנָּה, בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
יח וּבִתְחַפְנְחֵס, חָשַׂךְ הַיּוֹם, בְּשִׁבְרִי-שָׁם אֶת-מֹטוֹת מִצְרַיִם, וְנִשְׁבַּת-בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ; הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה, וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
יט וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים, בְּמִצְרָיִם; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}
כ וַיְהִי, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
כא בֶּן-אָדָם, אֶת-זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי; וְהִנֵּה לֹא-חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל, לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ--לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב. {ס}
כב לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְשָׁבַרְתִּי אֶת-זְרֹעֹתָיו, אֶת-הַחֲזָקָה וְאֶת-הַנִּשְׁבָּרֶת; וְהִפַּלְתִּי אֶת-הַחֶרֶב, מִיָּדוֹ.
כג וַהֲפִצוֹתִי אֶת-מִצְרַיִם, בַּגּוֹיִם; וְזֵרִיתִם, בָּאֲרָצוֹת.
כד וְחִזַּקְתִּי, אֶת-זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְנָתַתִּי אֶת-חַרְבִּי, בְּיָדוֹ; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-זְרֹעוֹת פַּרְעֹה, וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו.
כה וְהַחֲזַקְתִּי, אֶת-זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה, תִּפֹּלְנָה; וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, בְּתִתִּי חַרְבִּי בְּיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל, וְנָטָה אוֹתָהּ, אֶל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
כו וַהֲפִצוֹתִי אֶת-מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}
|
|