| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק כט
א בַּשָּׁנָה, הָעֲשִׂרִית, בָּעֲשִׂרִי, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם--שִׂים פָּנֶיךָ, עַל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וְהִנָּבֵא עָלָיו, וְעַל-מִצְרַיִם כֻּלָּהּ.
ג דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו: אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי.
ד וְנָתַתִּי חחיים (חַחִים) בִּלְחָיֶיךָ, וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת-יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ; וְהַעֲלִיתִיךָ, מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ, וְאֵת כָּל-דְּגַת יְאֹרֶיךָ, בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק.
ה וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה, אוֹתְךָ וְאֵת כָּל-דְּגַת יְאֹרֶיךָ, עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל, לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ--לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה.
ו וְיָדְעוּ כָּל-יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
ז בְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך (בַכַּף) תֵּרוֹץ, וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל-כָּתֵף; וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר, וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל-מָתְנָיִם. {ס}
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ, חָרֶב; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ, אָדָם וּבְהֵמָה.
ט וְהָיְתָה אֶרֶץ-מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה, וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה: יַעַן אָמַר יְאֹר לִי, וַאֲנִי עָשִׂיתִי.
י לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ, וְאֶל-יְאֹרֶיךָ; וְנָתַתִּי אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה, מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה, וְעַד-גְּבוּל כּוּשׁ.
יא לֹא תַעֲבָר-בָּהּ רֶגֶל אָדָם, וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר-בָּהּ; וְלֹא תֵשֵׁב, אַרְבָּעִים שָׁנָה.
יב וְנָתַתִּי אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת, וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה, אַרְבָּעִים, שָׁנָה; וַהֲפִצֹתִי אֶת-מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת. {ס}
יג כִּי כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה: מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֲקַבֵּץ אֶת-מִצְרַיִם, מִן-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-נָפֹצוּ שָׁמָּה.
יד וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת מִצְרַיִם, וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס, עַל-אֶרֶץ מְכוּרָתָם; וְהָיוּ שָׁם, מַמְלָכָה שְׁפָלָה.
טו מִן-הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה, וְלֹא-תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל-הַגּוֹיִם; וְהִמְעַטְתִּים--לְבִלְתִּי, רְדוֹת בַּגּוֹיִם.
טז וְלֹא יִהְיֶה-עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן, בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם; וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יז וַיְהִי, בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יח בֶּן-אָדָם, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת-חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדוֹלָה אֶל-צֹר--כָּל-רֹאשׁ מֻקְרָח, וְכָל-כָּתֵף מְרוּטָה; וְשָׂכָר לֹא-הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ, מִצֹּר, עַל-הָעֲבֹדָה, אֲשֶׁר-עָבַד עָלֶיהָ. {ס}
יט לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ, וּבָזַז בִּזָּהּ, וְהָיְתָה שָׂכָר, לְחֵילוֹ.
כ פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר-עָבַד בָּהּ, נָתַתִּי לוֹ אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כא בַּיּוֹם הַהוּא, אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן-פֶּה, בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}
|
|
