| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק כד
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם, כתוב- (כְּתָב-) לְךָ אֶת-שֵׁם הַיּוֹם--אֶת-עֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה: סָמַךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶל-יְרוּשָׁלִַם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
ג וּמְשֹׁל אֶל-בֵּית-הַמֶּרִי, מָשָׁל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת, וְגַם-יְצֹק בּוֹ מָיִם.
ד אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל-נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף; מִבְחַר עֲצָמִים, מַלֵּא.
ה מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ, וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ; רַתַּח רְתָחֶיהָ, גַּם-בָּשְׁלוּ עֲצָמֶיהָ בְּתוֹכָהּ. {ס}
ו לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אוֹי עִיר הַדָּמִים--סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ, וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה; לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ הוֹצִיאָהּ, לֹא-נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל.
ז כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה, עַל-צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ; לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל-הָאָרֶץ, לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר.
ח לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם, נָתַתִּי אֶת-דָּמָהּ עַל-צְחִיחַ סָלַע--לְבִלְתִּי, הִכָּסוֹת. {פ}
ט לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אוֹי, עִיר הַדָּמִים; גַּם-אֲנִי, אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה.
י הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ, הָתֵם הַבָּשָׂר; וְהַרְקַח, הַמֶּרְקָחָה, וְהָעֲצָמוֹת, יֵחָרוּ.
יא וְהַעֲמִידֶהָ עַל-גֶּחָלֶיהָ, רֵקָה: לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ, וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ--תִּתֻּם, חֶלְאָתָהּ.
יב תְּאֻנִים, הֶלְאָת, וְלֹא-תֵצֵא מִמֶּנָּה רַבַּת חֶלְאָתָהּ, בְּאֵשׁ חֶלְאָתָהּ.
יג בְּטֻמְאָתֵךְ, זִמָּה: יַעַן טִהַרְתִּיךְ, וְלֹא טָהַרְתְּ--מִטֻּמְאָתֵךְ לֹא תִטְהֲרִי-עוֹד, עַד-הֲנִיחִי אֶת-חֲמָתִי בָּךְ.
יד אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בָּאָה וְעָשִׂיתִי, לֹא-אֶפְרַע וְלֹא-אָחוּס וְלֹא אֶנָּחֵם: כִּדְרָכַיִךְ וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שְׁפָטוּךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
טו וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
טז בֶּן-אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת-מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה, וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ.
יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.
יח וָאֲדַבֵּר אֶל-הָעָם בַּבֹּקֶר, וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב; וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי.
יט וַיֹּאמְרוּ אֵלַי, הָעָם: הֲלֹא-תַגִּיד לָנוּ מָה-אֵלֶּה לָּנוּ, כִּי אַתָּה עֹשֶׂה.
כ וָאֹמַר, אֲלֵיהֶם: דְּבַר-יְהוָה--הָיָה אֵלַי, לֵאמֹר.
כא אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת-מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם, מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם; וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ.
כב וַעֲשִׂיתֶם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עַל-שָׂפָם לֹא תַעְטוּ, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ.
כג וּפְאֵרֵכֶם עַל-רָאשֵׁיכֶם, וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם--לֹא תִסְפְּדוּ, וְלֹא תִבְכּוּ; וּנְמַקֹּתֶם, בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם, וּנְהַמְתֶּם, אִישׁ אֶל-אָחִיו.
כד וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה תַּעֲשׂוּ: בְּבוֹאָהּ--וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. {ס}
כה וְאַתָּה בֶן-אָדָם--הֲלוֹא בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת-מָעוּזָּם, מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם: אֶת-מַחְמַד עֵינֵיהֶם וְאֶת-מַשָּׂא נַפְשָׁם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם.
כו בַּיּוֹם הַהוּא, יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ, לְהַשְׁמָעוּת, אָזְנָיִם.
כז בַּיּוֹם הַהוּא, יִפָּתַח פִּיךָ אֶת-הַפָּלִיט, וּתְדַבֵּר, וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד; וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת, וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}
|
|
