| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק טו
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם, מַה-יִּהְיֶה עֵץ-הַגֶּפֶן מִכָּל-עֵץ--הַזְּמוֹרָה, אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר.
ג הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ, לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה; אִם-יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד, לִתְלוֹת עָלָיו כָּל-כֶּלִי.
ד הִנֵּה לָאֵשׁ, נִתַּן לְאָכְלָה: אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ, וְתוֹכוֹ נָחָר--הֲיִצְלַח, לִמְלָאכָה.
ה הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים, לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה: אַף כִּי-אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר, וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה. {ס}
ו לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כַּאֲשֶׁר עֵץ-הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר, אֲשֶׁר-נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה--כֵּן נָתַתִּי, אֶת-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
ז וְנָתַתִּי אֶת-פָּנַי, בָּהֶם--מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם; וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה, בְּשׂוּמִי אֶת-פָּנַי בָּהֶם.
ח וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, שְׁמָמָה--יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
|
