| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק יג
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם, הִנָּבֵא אֶל-נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים; וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה.
ג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי עַל-הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים, אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם, וּלְבִלְתִּי רָאוּ.
ד כְּשֻׁעָלִים, בָּחֳרָבוֹת--נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ.
ה לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת, וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה, בְּיוֹם יְהוָה.
ו חָזוּ שָׁוְא, וְקֶסֶם כָּזָב--הָאֹמְרִים נְאֻם-יְהוָה, וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם; וְיִחֲלוּ, לְקַיֵּם דָּבָר.
ז הֲלוֹא מַחֲזֵה-שָׁוְא חֲזִיתֶם, וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם; וְאֹמְרִים, נְאֻם-יְהוָה, וַאֲנִי, לֹא דִבַּרְתִּי. {ס}
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא, וַחֲזִיתֶם כָּזָב--לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ט וְהָיְתָה יָדִי, אֶל-הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב, בְּסוֹד עַמִּי לֹא-יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית-יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה.
י יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת-עַמִּי, לֵאמֹר שָׁלוֹם--וְאֵין שָׁלוֹם; וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ, וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל.
יא אֱמֹר אֶל-טָחֵי תָפֵל, וְיִפֹּל; הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה, וְרוּחַ סְעָרוֹת, תְּבַקֵּעַ.
יב וְהִנֵּה, נָפַל הַקִּיר: הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם, אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם. {ס}
יג לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וּבִקַּעְתִּי רוּחַ-סְעָרוֹת, בַּחֲמָתִי; וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה.
יד וְהָרַסְתִּי אֶת-הַקִּיר אֲשֶׁר-טַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל-הָאָרֶץ--וְנִגְלָה יְסֹדוֹ; וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ, וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה.
טו וְכִלֵּיתִי אֶת-חֲמָתִי בַּקִּיר, וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל; וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר, וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ.
טז נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּבְּאִים אֶל-יְרוּשָׁלִַם, וְהַחֹזִים לָהּ, חֲזוֹן שָׁלֹם; וְאֵין שָׁלֹם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יז וְאַתָּה בֶן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-בְּנוֹת עַמְּךָ, הַמִּתְנַבְּאוֹת, מִלִּבְּהֶן; וְהִנָּבֵא, עֲלֵיהֶן.
יח וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל-אַצִּילֵי יָדַי וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת עַל-רֹאשׁ כָּל-קוֹמָה--לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת; הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי, וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה.
יט וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל-עַמִּי, בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם, לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא-תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא-תִחְיֶינָה: בְּכַזֶּבְכֶם--לְעַמִּי, שֹׁמְעֵי כָזָב. {ס}
כ לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֶל-כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת-הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת, וְקָרַעְתִּי אֹתָם, מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי, אֶת-הַנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת-נְפָשִׁים, לְפֹרְחֹת.
כא וְקָרַעְתִּי אֶת-מִסְפְּחֹתֵיכֶם, וְהִצַּלְתִּי אֶת-עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וְלֹא-יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן, לִמְצוּדָה; וִידַעְתֶּן, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
כב יַעַן הַכְאוֹת לֵב-צַדִּיק שֶׁקֶר, וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו, וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע, לְבִלְתִּי-שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ.
כג לָכֵן, שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה, וְקֶסֶם, לֹא-תִקְסַמְנָה עוֹד; וְהִצַּלְתִּי אֶת-עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וִידַעְתֶּן כִּי-אֲנִי יְהוָה.
|
|
