|
תנ"ך נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק יא
א וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ, וַתָּבֵא אֹתִי אֶל-שַׁעַר בֵּית-יְהוָה הַקַּדְמוֹנִי הַפּוֹנֶה קָדִימָה, וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת-יַאֲזַנְיָה בֶן-עַזֻּר, וְאֶת-פְּלַטְיָהוּ בֶן-בְּנָיָהוּ--שָׂרֵי הָעָם. {פ}
ב וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן-אָדָם--אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַחֹשְׁבִים אָוֶן וְהַיֹּעֲצִים עֲצַת-רָע, בָּעִיר הַזֹּאת.
ג הָאֹמְרִים, לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים; הִיא הַסִּיר, וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר. {ס}
ד לָכֵן, הִנָּבֵא עֲלֵיהֶם: הִנָּבֵא, בֶּן-אָדָם.
ה וַתִּפֹּל עָלַי, רוּחַ יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי אֱמֹר כֹּה-אָמַר יְהוָה, כֵּן אֲמַרְתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל; וּמַעֲלוֹת רוּחֲכֶם, אֲנִי יְדַעְתִּיהָ.
ו הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם, בָּעִיר הַזֹּאת; וּמִלֵּאתֶם חוּצֹתֶיהָ, חָלָל. {פ}
ז לָכֵן, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ, הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא הַסִּיר; וְאֶתְכֶם, הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ.
ח חֶרֶב, יְרֵאתֶם; וְחֶרֶב אָבִיא עֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ט וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתּוֹכָהּ, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם בְּיַד-זָרִים; וְעָשִׂיתִי בָכֶם, שְׁפָטִים.
י בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ, עַל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
יא הִיא, לֹא-תִהְיֶה לָכֶם לְסִיר, וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְתוֹכָהּ, לְבָשָׂר; אֶל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם.
יב וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר בְּחֻקַּי לֹא הֲלַכְתֶּם, וּמִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם.
יג וַיְהִי, כְּהִנָּבְאִי, וּפְלַטְיָהוּ בֶן-בְּנָיָה, מֵת; וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי וָאֶזְעַק קוֹל-גָּדוֹל, וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה--כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. {פ}
יד וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
טו בֶּן-אָדָם, אַחֶיךָ אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֶךָ, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה: אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, רַחֲקוּ מֵעַל יְהוָה--לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ, לְמוֹרָשָׁה. {ס}
טז לָכֵן אֱמֹר, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם, וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת; וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם. {ס}
יז לָכֵן אֱמֹר, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם; וְנָתַתִּי לָכֶם, אֶת-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
יח וּבָאוּ-שָׁמָּה; וְהֵסִירוּ אֶת-כָּל-שִׁקּוּצֶיהָ, וְאֶת-כָּל-תּוֹעֲבוֹתֶיהָ--מִמֶּנָּה.
יט וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשָׂרָם, וְנָתַתִּי לָהֶם, לֵב בָּשָׂר.
כ לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם; וְהָיוּ-לִי לְעָם--וַאֲנִי, אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים.
כא וְאֶל-לֵב שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם, לִבָּם הֹלֵךְ--דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כב וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת-כַּנְפֵיהֶם, וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם; וּכְבוֹד אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, מִלְמָעְלָה.
כג וַיַּעַל כְּבוֹד יְהוָה, מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר; וַיַּעֲמֹד, עַל-הָהָר, אֲשֶׁר, מִקֶּדֶם לָעִיר.
כד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתְּבִאֵנִי כַשְׂדִּימָה אֶל-הַגּוֹלָה, בַּמַּרְאֶה, בְּרוּחַ אֱלֹהִים; וַיַּעַל, מֵעָלַי, הַמַּרְאֶה, אֲשֶׁר רָאִיתִי.
כה וָאֲדַבֵּר, אֶל-הַגּוֹלָה, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, אֲשֶׁר הֶרְאָנִי. {פ}
|
|