| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק ח
א וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, בַּשִּׁשִּׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי, וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי; וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם, יַד אֲדֹנָי יְהוִה.
ב וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה-אֵשׁ--מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, אֵשׁ; וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה, כְּמַרְאֵה-זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה.
ג וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד, וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי; וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין-הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, אֶל-פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה, אֲשֶׁר-שָׁם מוֹשַׁב, סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה.
ד וְהִנֵּה-שָׁם--כְּבוֹד, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה.
ה וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, שָׂא-נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה; וָאֶשָּׂא עֵינַי, דֶּרֶךְ צָפוֹנָה, וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ, סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה.
ו וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲרֹאֶה אַתָּה מהם (מָה הֵם) עֹשִׂים; תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר בֵּית-יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים פֹּה, לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי, וְעוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה, תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת. {פ}
ז וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל-פֶּתַח הֶחָצֵר; וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה חֹר-אֶחָד בַּקִּיר.
ח וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם חֲתָר-נָא בַקִּיר; וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר, וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד. {ס}
ט וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֹּא וּרְאֵה אֶת-הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה.
י וָאָבוֹא, וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה כָל-תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ, וְכָל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל--מְחֻקֶּה עַל-הַקִּיר, סָבִיב סָבִיב.
יא וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית-יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן-שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ, בְּיָדוֹ; וַעֲתַר עֲנַן-הַקְּטֹרֶת, עֹלֶה.
יב וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם, אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית-יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ, אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ: כִּי אֹמְרִים, אֵין יְהוָה רֹאֶה אֹתָנוּ--עָזַב יְהוָה, אֶת-הָאָרֶץ.
יג וַיֹּאמֶר, אֵלָי: עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת, אֲשֶׁר-הֵמָּה עֹשִׂים.
יד וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל-פֶּתַח שַׁעַר בֵּית-יְהוָה, אֲשֶׁר, אֶל-הַצָּפוֹנָה; וְהִנֵּה-שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת-הַתַּמּוּז. {ס}
טו וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם; עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת, גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה.
טז וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל-חֲצַר בֵּית-יְהוָה הַפְּנִימִית, וְהִנֵּה-פֶתַח הֵיכַל יְהוָה בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; אֲחֹרֵיהֶם אֶל-הֵיכַל יְהוָה, וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה, לַשָּׁמֶשׁ.
יז וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם--הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה, מֵעֲשׂוֹת אֶת-הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ-פֹה: כִּי-מָלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ חָמָס, וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי, וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת-הַזְּמוֹרָה, אֶל-אַפָּם.
יח וְגַם-אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה, לֹא-תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל; וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם.
|
|
