| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק מב
א וַיִּגְּשׁוּ, כָּל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וִיזַנְיָה בֶּן-הוֹשַׁעְיָה--וְכָל-הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל.
ב וַיֹּאמְרוּ אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, תִּפָּל-נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ, וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּעַד כָּל-הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת: כִּי-נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֹתָנוּ.
ג וְיַגֶּד-לָנוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ-בָּהּ, וְאֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה.
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, שָׁמַעְתִּי--הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כְּדִבְרֵיכֶם; וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, אַגִּיד לָכֶם--לֹא-אֶמְנַע מִכֶּם, דָּבָר.
ה וְהֵמָּה, אָמְרוּ אֶל-יִרְמְיָהוּ, יְהִי יְהוָה בָּנוּ, לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן: אִם-לֹא כְּכָל-הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵלֵינוּ--כֵּן נַעֲשֶׂה.
ו אִם-טוֹב וְאִם-רָע--בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר אנו (אֲנַחְנוּ) שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו, נִשְׁמָע: לְמַעַן, אֲשֶׁר יִיטַב-לָנוּ, כִּי נִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. {פ}
ז וַיְהִי, מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים; וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ.
ח וַיִּקְרָא, אֶל-יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְאֶל כָּל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֲשֶׁר אִתּוֹ; וּלְכָל-הָעָם--לְמִקָּטֹן, וְעַד-גָּדוֹל.
ט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו, לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו.
י אִם-שׁוֹב תֵּשְׁבוּ, בָּאָרֶץ הַזֹּאת--וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ: כִּי נִחַמְתִּי אֶל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם.
יא אַל-תִּירְאוּ, מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, אֲשֶׁר-אַתֶּם יְרֵאִים, מִפָּנָיו; אַל-תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ, נְאֻם-יְהוָה--כִּי-אִתְּכֶם אָנִי, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.
יב וְאֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, וְרִחַם אֶתְכֶם; וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.
יג וְאִם-אֹמְרִים אַתֶּם, לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
יד לֵאמֹר, לֹא כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא, אֲשֶׁר לֹא-נִרְאֶה מִלְחָמָה, וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע; וְלַלֶּחֶם לֹא-נִרְעָב, וְשָׁם נֵשֵׁב.
טו וְעַתָּה--לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, שְׁאֵרִית יְהוּדָה: כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם-אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם, וּבָאתֶם, לָגוּר שָׁם.
טז וְהָיְתָה הַחֶרֶב, אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה, שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהָרָעָב אֲשֶׁר-אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ, שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם--וְשָׁם תָּמֻתוּ.
יז וְיִהְיוּ כָל-הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׂמוּ אֶת-פְּנֵיהֶם לָבוֹא מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם--יָמוּתוּ, בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר: וְלֹא-יִהְיֶה לָהֶם, שָׂרִיד וּפָלִיט, מִפְּנֵי הָרָעָה, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם.
יח כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם מִצְרָיִם; וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה, וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה, וְלֹא-תִרְאוּ עוֹד, אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה.
יט דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה, אַל-תָּבֹאוּ מִצְרָיִם; יָדֹעַ, תֵּדְעוּ, כִּי-הַעִידֹתִי בָכֶם, הַיּוֹם.
כ כִּי התעתים (הִתְעֵיתֶם), בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם--כִּי-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֵאמֹר, הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כֵּן הַגֶּד-לָנוּ--וְעָשִׂינוּ.
כא וָאַגִּד לָכֶם, הַיּוֹם; וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְכֹל, אֲשֶׁר-שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
כב וְעַתָּה, יָדֹעַ תֵּדְעוּ, כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר, תָּמוּתוּ--בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם, לָבוֹא לָגוּר שָׁם. {ס}
|
|
