| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק לח
א וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה: אֶת-הַדְּבָרִים--אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל-כָּל-הָעָם, לֵאמֹר.
ב כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת, יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר; וְהַיֹּצֵא אֶל-הַכַּשְׂדִּים יחיה (וְחָיָה), וְהָיְתָה-לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי. {ס}
ג כֹּה, אָמַר יְהוָה: הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל--וּלְכָדָהּ.
ד וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל-הַמֶּלֶךְ, יוּמַת נָא אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה--כִּי-עַל-כֵּן הוּא-מְרַפֵּא אֶת-יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל-הָעָם, לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כִּי הָאִישׁ הַזֶּה, אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה--כִּי אִם-לְרָעָה.
ה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, הִנֵּה-הוּא בְּיֶדְכֶם: כִּי-אֵין הַמֶּלֶךְ, יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר.
ו וַיִּקְחוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ, בַּחֲבָלִים; וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם-טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט. {ס}
ז וַיִּשְׁמַע עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי-נָתְנוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ, אֶל-הַבּוֹר; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן.
ח וַיֵּצֵא עֶבֶד-מֶלֶךְ, מִבֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיְדַבֵּר אֶל-הַמֶּלֶךְ, לֵאמֹר.
ט אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֵת אֲשֶׁר-הִשְׁלִיכוּ, אֶל-הַבּוֹר; וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב, כִּי אֵין הַלֶּחֶם עוֹד בָּעִיר.
י וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ, אֵת עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר: קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה, שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים, וְהַעֲלִיתָ אֶת-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן-הַבּוֹר, בְּטֶרֶם יָמוּת.
יא וַיִּקַּח עֶבֶד-מֶלֶךְ אֶת-הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ, וַיָּבֹא בֵית-הַמֶּלֶךְ אֶל-תַּחַת הָאוֹצָר, וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ הסחבות (סְחָבוֹת), וּבְלוֹיֵ מְלָחִים; וַיְשַׁלְּחֵם אֶל-יִרְמְיָהוּ אֶל-הַבּוֹר, בַּחֲבָלִים.
יב וַיֹּאמֶר עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל-יִרְמְיָהוּ, שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ, מִתַּחַת, לַחֲבָלִים; וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ, כֵּן.
יג וַיִּמְשְׁכוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן-הַבּוֹר; וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. {ס}
יד וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, וַיִּקַּח אֶת-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו, אֶל-מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-יִרְמְיָהוּ, שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר--אַל-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, דָּבָר.
טו וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, אֶל-צִדְקִיָּהוּ, כִּי אַגִּיד לְךָ, הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי; וְכִי, אִיעָצְךָ, לֹא תִשְׁמַע, אֵלָי.
טז וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, אֶל-יִרְמְיָהוּ--בַּסֵּתֶר לֵאמֹר: חַי-יְהוָה את ( ) אֲשֶׁר עָשָׂה-לָנוּ אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת, אִם-אֲמִיתֶךָ, וְאִם-אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשֶׁךָ. {ס}
יז וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל-צִדְקִיָּהוּ {ס} כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם-יָצֹא תֵצֵא אֶל-שָׂרֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ, וְהָעִיר הַזֹּאת, לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ; וְחָיִתָה, אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
יח וְאִם לֹא-תֵצֵא, אֶל-שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל--וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים, וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ; וְאַתָּה, לֹא-תִמָּלֵט מִיָּדָם. {ס}
יט וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, אֶל-יִרְמְיָהוּ: אֲנִי דֹאֵג אֶת-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל-הַכַּשְׂדִּים--פֶּן-יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם, וְהִתְעַלְּלוּ-בִי.
כ וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, לֹא יִתֵּנוּ; שְׁמַע-נָא בְּקוֹל יְהוָה, לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ--וְיִיטַב לְךָ, וּתְחִי נַפְשֶׁךָ.
כא וְאִם-מָאֵן אַתָּה, לָצֵאת--זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה.
כב וְהִנֵּה כָל-הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ-יְהוּדָה, מוּצָאוֹת, אֶל-שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל; וְהֵנָּה אֹמְרֹת, הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ, נָסֹגוּ אָחוֹר.
כג וְאֶת-כָּל-נָשֶׁיךָ וְאֶת-בָּנֶיךָ, מוֹצִאִים אֶל-הַכַּשְׂדִּים, וְאַתָּה, לֹא-תִמָּלֵט מִיָּדָם: כִּי בְיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ, וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ. {ס}
כד וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל-יִרְמְיָהוּ, אִישׁ אַל-יֵדַע בַּדְּבָרִים-הָאֵלֶּה--וְלֹא תָמוּת.
כה וְכִי-יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים, כִּי-דִבַּרְתִּי אִתָּךְ, וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הַגִּידָה-נָּא לָנוּ מַה-דִּבַּרְתָּ אֶל-הַמֶּלֶךְ אַל-תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ, וְלֹא נְמִיתֶךָ; וּמַה-דִּבֶּר אֵלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ.
כו וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, מַפִּיל-אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן, לָמוּת שָׁם. {פ}
כז וַיָּבֹאוּ כָל-הַשָּׂרִים אֶל-יִרְמְיָהוּ, וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ, וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא-נִשְׁמַע הַדָּבָר.
כח וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, עַד-יוֹם אֲשֶׁר-נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם; {ס} וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם.
|
|
