| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק לז
א וַיִּמְלָךְ-מֶלֶךְ--צִדְקִיָּהוּ, בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ: תַּחַת, כָּנְיָהוּ בֶּן-יְהוֹיָקִים, אֲשֶׁר הִמְלִיךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.
ב וְלֹא שָׁמַע הוּא וַעֲבָדָיו, וְעַם הָאָרֶץ: אֶל-דִּבְרֵי יְהוָה--אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.
ג וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת-יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָה, וְאֶת-צְפַנְיָהוּ בֶן-מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן, אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, לֵאמֹר: הִתְפַּלֶּל-נָא בַעֲדֵנוּ, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
ד וְיִרְמְיָהוּ, בָּא וְיֹצֵא בְּתוֹךְ הָעָם; וְלֹא-נָתְנוּ אֹתוֹ, בֵּית הכליא (הַכְּלוּא).
ה וְחֵיל פַּרְעֹה, יָצָא מִמִּצְרָיִם; וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, אֶת-שִׁמְעָם, וַיֵּעָלוּ, מֵעַל יְרוּשָׁלִָם. {פ}
ו וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, לֵאמֹר.
ז כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל-מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי: הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה, הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה, שָׁב לְאַרְצוֹ, מִצְרָיִם.
ח וְשָׁבוּ, הַכַּשְׂדִּים, וְנִלְחֲמוּ, עַל-הָעִיר הַזֹּאת; וּלְכָדֻהָ, וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ. {פ}
ט כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-תַּשִּׁאוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם לֵאמֹר, הָלֹךְ יֵלְכוּ מֵעָלֵינוּ, הַכַּשְׂדִּים: כִּי-לֹא, יֵלֵכוּ.
י כִּי אִם-הִכִּיתֶם כָּל-חֵיל כַּשְׂדִּים, הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם, וְנִשְׁאֲרוּ-בָם, אֲנָשִׁים מְדֻקָּרִים--אִישׁ בְּאָהֳלוֹ יָקוּמוּ, וְשָׂרְפוּ אֶת-הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ.
יא וְהָיָה, בְּהֵעָלוֹת חֵיל הַכַּשְׂדִּים, מֵעַל, יְרוּשָׁלִָם--מִפְּנֵי, חֵיל פַּרְעֹה. {ס}
יב וַיֵּצֵא יִרְמְיָהוּ מִירוּשָׁלִַם, לָלֶכֶת אֶרֶץ בִּנְיָמִן, לַחֲלִק מִשָּׁם, בְּתוֹךְ הָעָם.
יג וַיְהִי-הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן, וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת, וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה, בֶּן-שֶׁלֶמְיָה בֶּן-חֲנַנְיָה; וַיִּתְפֹּשׂ אֶת-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, לֵאמֹר, אֶל-הַכַּשְׂדִּים, אַתָּה נֹפֵל.
יד וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ שֶׁקֶר, אֵינֶנִּי נֹפֵל עַל-הַכַּשְׂדִּים--וְלֹא שָׁמַע, אֵלָיו; וַיִּתְפֹּשׂ יִרְאִיָּיה בְּיִרְמְיָהוּ, וַיְבִאֵהוּ אֶל-הַשָּׂרִים.
טו וַיִּקְצְפוּ הַשָּׂרִים עַל-יִרְמְיָהוּ, וְהִכּוּ אֹתוֹ; וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בֵּית הָאֵסוּר, בֵּית יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר--כִּי-אֹתוֹ עָשׂוּ, לְבֵית הַכֶּלֶא.
טז כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל-בֵּית הַבּוֹר, וְאֶל-הַחֲנֻיוֹת; וַיֵּשֶׁב-שָׁם יִרְמְיָהוּ, יָמִים רַבִּים.
יז וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקָּחֵהוּ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ בַּסֵּתֶר, וַיֹּאמֶר, הֲיֵשׁ דָּבָר מֵאֵת יְהוָה; וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, יֵשׁ, וַיֹּאמֶר, בְּיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל תִּנָּתֵן.
יח וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: מֶה חָטָאתִי לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וְלָעָם הַזֶּה, כִּי-נְתַתֶּם אוֹתִי אֶל-בֵּית הַכֶּלֶא.
יט ואיו (וְאַיֵּה), נְבִיאֵיכֶם, אֲשֶׁר-נִבְּאוּ לָכֶם, לֵאמֹר: לֹא-יָבֹא מֶלֶךְ-בָּבֶל עֲלֵיכֶם, וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת.
כ וְעַתָּה, שְׁמַע-נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ: תִּפָּל-נָא תְחִנָּתִי, לְפָנֶיךָ, וְאַל-תְּשִׁבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן הַסֹּפֵר, וְלֹא אָמוּת שָׁם.
כא וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, וַיַּפְקִדוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, וְנָתֹן לוֹ כִכַּר-לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים, עַד-תֹּם כָּל-הַלֶּחֶם מִן-הָעִיר; וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.
|
|
