| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק לה
א הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה, בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֵאמֹר.
ב הָלוֹךְ, אֶל-בֵּית הָרֵכָבִים, וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם, וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְהוָה אֶל-אַחַת הַלְּשָׁכוֹת; וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם, יָיִן.
ג וָאֶקַּח אֶת-יַאֲזַנְיָה בֶן-יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חֲבַצִּנְיָה, וְאֶת-אֶחָיו, וְאֶת-כָּל-בָּנָיו--וְאֵת, כָּל-בֵּית הָרֵכָבִים.
ד וָאָבִא אֹתָם, בֵּית יְהוָה, אֶל-לִשְׁכַּת בְּנֵי חָנָן בֶּן-יִגְדַּלְיָהוּ, אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֲשֶׁר-אֵצֶל, לִשְׁכַּת הַשָּׂרִים, אֲשֶׁר מִמַּעַל לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן-שַׁלֻּם, שֹׁמֵר הַסַּף.
ה וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית-הָרֵכָבִים, גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן--וְכֹסוֹת; וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, שְׁתוּ-יָיִן.
ו וַיֹּאמְרוּ, לֹא נִשְׁתֶּה-יָּיִן: כִּי יוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב אָבִינוּ, צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר, לֹא תִשְׁתּוּ-יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם, עַד-עוֹלָם.
ז וּבַיִת לֹא-תִבְנוּ, וְזֶרַע לֹא-תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא-תִטָּעוּ, וְלֹא יִהְיֶה, לָכֶם: כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ, כָּל-יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם.
ח וַנִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב אָבִינוּ, לְכֹל, אֲשֶׁר צִוָּנוּ: לְבִלְתִּי שְׁתוֹת-יַיִן, כָּל-יָמֵינוּ--אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ, בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ.
ט וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים, לְשִׁבְתֵּנוּ; וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע, לֹא יִהְיֶה-לָּנוּ.
י וַנֵּשֶׁב, בָּאֳהָלִים; וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ.
יא וַיְהִי, בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶל-הָאָרֶץ, וַנֹּאמֶר בֹּאוּ וְנָבוֹא יְרוּשָׁלִַם, מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם; וַנֵּשֶׁב, בִּירוּשָׁלִָם. {פ}
יב וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר.
יג כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה, וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם: הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל-דְּבָרַי, נְאֻם-יְהוָה.
יד הוּקַם אֶת-דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב אֲשֶׁר-צִוָּה אֶת-בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת-יַיִן, וְלֹא שָׁתוּ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה--כִּי שָׁמְעוּ, אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם; וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם, הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, אֵלָי.
טו וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת-כָּל-עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר שֻׁבוּ-נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם, וְאַל-תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, וּשְׁבוּ אֶל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם; וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת-אָזְנְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי.
טז כִּי הֵקִימוּ, בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב, אֶת-מִצְוַת אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר צִוָּם; וְהָעָם הַזֶּה, לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי.
יז לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא אֶל-יְהוּדָה וְאֶל כָּל-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, אֵת כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם: יַעַן דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ, וָאֶקְרָא לָהֶם וְלֹא עָנוּ.
יח וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ, כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם, עַל-מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם; וַתִּשְׁמְרוּ, אֶת-כָּל-מִצְוֹתָיו, וַתַּעֲשׂוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה אֶתְכֶם.
יט לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת--אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לֹא-יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי--כָּל-הַיָּמִים. {פ}
|
|
