| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק כט
א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם--אֶל-יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה, וְאֶל-הַכֹּהֲנִים וְאֶל-הַנְּבִיאִים וְאֶל-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה.
ב אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה-הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר--מִירוּשָׁלִָם.
ג בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן-שָׁפָן, וּגְמַרְיָה בֶּן-חִלְקִיָּה: אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, אֶל-נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל--בָּבֶלָה לֵאמֹר.
ד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לְכָל-הַגּוֹלָה--אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה.
ה בְּנוּ בָתִּים, וְשֵׁבוּ; וְנִטְעוּ גַנּוֹת, וְאִכְלוּ אֶת-פִּרְיָן.
ו קְחוּ נָשִׁים, וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת, וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ-שָׁם, וְאַל-תִּמְעָטוּ.
ז וְדִרְשׁוּ אֶת-שְׁלוֹם הָעִיר, אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ, אֶל-יְהוָה: כִּי בִשְׁלוֹמָהּ, יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.
ח כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַל-יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר-בְּקִרְבְּכֶם, וְקֹסְמֵיכֶם; וְאַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חֲלֹמֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם, מַחְלְמִים.
ט כִּי בְשֶׁקֶר, הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי: לֹא שְׁלַחְתִּים, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
י כִּי-כֹה, אָמַר יְהוָה, כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם; וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה.
יא כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם--נְאֻם-יְהוָה: מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה.
יב וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי, אֲלֵיכֶם.
יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם: כִּי תִדְרְשֻׁנִי, בְּכָל-לְבַבְכֶם.
יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.
טו כִּי, אֲמַרְתֶּם: הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים, בָּבֶלָה. {ס}
טז כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, אֶל-הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל-כִּסֵּא דָוִד, וְאֶל-כָּל-הָעָם, הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת: אֲחֵיכֶם, אֲשֶׁר לֹא-יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה.
יז כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם, אֶת-הַחֶרֶב אֶת-הָרָעָב וְאֶת-הַדָּבֶר; וְנָתַתִּי אוֹתָם, כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים, אֲשֶׁר לֹא-תֵאָכַלְנָה, מֵרֹעַ.
יח וְרָדַפְתִּי, אַחֲרֵיהֶם, בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר; וּנְתַתִּים לזועה (לְזַעֲוָה) לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּים שָׁם.
יט תַּחַת אֲשֶׁר-לֹא-שָׁמְעוּ אֶל-דְּבָרַי, נְאֻם-יְהוָה--אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת-עֲבָדַי הַנְּבִאִים, הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, נְאֻם-יְהוָה.
כ וְאַתֶּם, שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה: כָּל-הַגּוֹלָה--אֲשֶׁר-שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה. {ס}
כא כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-אַחְאָב בֶּן-קוֹלָיָה וְאֶל-צִדְקִיָּהוּ בֶן-מַעֲשֵׂיָה, הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי, שָׁקֶר: הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם, בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, וְהִכָּם, לְעֵינֵיכֶם.
כב וְלֻקַּח מֵהֶם, קְלָלָה, לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה, אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב, אֲשֶׁר-קָלָם מֶלֶךְ-בָּבֶל בָּאֵשׁ.
כג יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנַאֲפוּ אֶת-נְשֵׁי רֵעֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר, אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם; וְאָנֹכִי הוידע (הַיּוֹדֵעַ) וָעֵד, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
כד וְאֶל-שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי, תֹּאמַר לֵאמֹר.
כה כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים, אֶל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וְאֶל-צְפַנְיָה בֶן-מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן, וְאֶל כָּל-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר.
כו יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה, לְכָל-אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא; וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל-הַמַּהְפֶּכֶת, וְאֶל-הַצִּינֹק.
כז וְעַתָּה, לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ, בְּיִרְמְיָהוּ, הָעַנְּתֹתִי--הַמִּתְנַבֵּא, לָכֶם.
כח כִּי עַל-כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ, בָּבֶל לֵאמֹר--אֲרֻכָּה הִיא; בְּנוּ בָתִּים, וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת, וְאִכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶן.
כט וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַסֵּפֶר הַזֶּה, בְּאָזְנֵי, יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. {פ}
ל וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר.
לא שְׁלַח עַל-כָּל-הַגּוֹלָה, לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל-שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי: יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה, וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו, וַיַּבְטַח אֶתְכֶם, עַל-שָׁקֶר.
לב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה, הִנְנִי פֹקֵד עַל-שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל-זַרְעוֹ--לֹא-יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ-הָעָם הַזֶּה וְלֹא-יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה-לְעַמִּי, נְאֻם-יְהוָה: כִּי-סָרָה דִבֶּר, עַל-יְהוָה. {ס}
|
|
